רע"א 8567/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין על פרשנות החלטה קודמת של רשם בנוגע לבקשת רשות להתגונן בתובענה אזרחית. השופט פותח בהדגשת המשמעות האופרטיבית של החלטות שיפוטיות, שחייבות להיות ברורות וחד-משמעיות, ומתווה את האפשרויות הפרוצדורליות לתיקון טעויות בהחלטות. במקרה דנן, על השופט מוטלת המשימה לפרש את החלטת הרשם בבקשת רשות ההגנה, אשר העניקה להם בראיית המבקש רשות בלתי מותנית להתגונן מפני התביעה. המשיבים, לעומת זאת, פירשו זאת כרשות להגן על טענות מסוימות אך לא על אחרות. השופט מצדד בפרשנותם של המבקשים, וטוען כי "השורה התחתונה" של החלטת הרשם היא כי ניתנה למבקשים רשות להתגונן כמבוקש. השופט מגיע למסקנה זו לאחר שבחן את לשון ההחלטה, את פרשנות הצדדים לה ואת נסיבות הדיון בערעורים. כמו כן, בשל נסיבותיו החריגות של המקרה, ממליצה השופטת להעביר את התיק העיקרי להרכב אחר לדיון הוגן ובלתי מוטה. החלטת בית המשפט המחוזי מתהפכת אפוא, והחלטת הרשם מתפרשת כמעניקה למבקשים חופשה ללא תנאי להתגונן. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו, והתיק העיקרי יועבר להרכב אחר על ידי נשיא בית המשפט המחוזי.