ע"א 779/89

תקציר

בחוות דעתו החולקת של השופט ט' אור הוא חולק על החלטת הרוב וטוען כי היה מקום לדחות את הערעור. המערערת תבעה כיסוי ביטוחי בגין אוטם שריר הלב שנגרם לאחר קטטה מילולית, וטענה כי היא נגרמה על ידי "אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים" לפי פוליסת הביטוח. עם זאת, השופט אור טוען כי לשון המדיניות אינה כוללת "אלימות מילולית". הוא מבקר את השימוש בפרשנויות מטפוריות, וטוען כי "אלימות", כאשר משתמשים בה לבדה, פירושה כוח פיזי, ולא תוקפנות מילולית. הוא מדגיש את חשיבות פירוש החוזים על בסיס כוונתם האובייקטיבית של הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בלשון המדיניות. השופטת אור מדגישה כי לשון החוזה צריכה לדבוק במשמעותו הרגילה, שאינה מתיישבת עם חילופי דברים מילוליים כאירועים מזכים על פי הפוליסה. עוד הוא טוען כי בהיעדר ראיות ברורות לכך, אין להרחיב את תניית המדיניות כך שתכלול כוחות שאינם פיזיים, וכי כל שימוש ב"אלימות" במשפט המקובל מחייב מידה מסוימת של מגע פיזי. כך, על פי פרשנות זו, טענת המערערת אינה עומדת בתנאי הפוליסה. למרות התנגדותו, דעת הרוב הגיעה למסקנה אחרת, החזיר את העניין להמשך ההליכים ופסק הוצאות למערער.