עש"א 4361-05-17

תקציר

עניינו של הערעור בסכסוך בין שני בעלי דירות בבית משותף בחולון בנוגע להרחבה המתוכננת של דירתם על ידי המשיבים. ההרחבה כוללת הרחבת חדרי השינה מזרחה אל החצר, המשמשת באופן בלעדי את המערערת, וכן בניית מרפסת פתוחה ופרגולה בחצר הקדמית. המערערת ביקשה למנוע מהמשיבים לבצע את הבנייה והגישה בקשה לצו מניעה זמני. לאחר ביקור במקום ובחינת הטענות והראיות, דחה המפקח על רישום המקרקעין בחולון את טענת המערערת וקבע כי המשיבים יכולים להרחיב את דירתם בהתאם להיתר שקיבלו. המפקחת ביססה את פסק דינה על התקנות המוסכמות של הבניין, המאפשרות לבעלי דירות להרחיב את דירותיהם בתנאים מסוימים, ועל סעיף 71ב לחוק המקרקעין, הקובע כי בעל דירה שהרחיב את דירתו הסכים להרחבה דומה של דירות אחרות בבניין. המערערת ערערה על החלטת הממונה וטענה כי אין להתיר את ההרחבה שכן היא מבטלת את זכותה הבלתי חוזרת לשימוש בלעדי בחצר האחורית, כי ההרחבה אינה דומה לזו שביצעה וכי המשיבים פעלו בחוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי החלטת הממונה התבססה על בחינה מעמיקה של המקרה והייתה סבירה בנסיבות העניין. בית המשפט הסכים כי זכותה של המערערת להשתמש בחצר האחורית אינה בלתי חוזרת וכי הרחבת המשיבים מותרת על פי תקנות הבנייה והדין הכללי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי ההרחבות שביצעו שני הצדדים היו דומות באופיין, אף שהיו שונות בכיוונן, וכי המשיבים לא פעלו בחוסר תום לב. המערער חויב בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.