סע"ש 13688-12-12

תקציר

התובע, קצין משטרה, תבע את משטרת ישראל על הזכות לפרוש בעקבות פיטוריו. התובע פוטר מהמשטרה בגיל 40 שנה וחודשיים, עקב רשלנות וחוסר יעילות במילוי תפקידו. לטענת התובע, גיל הזכאות בעניינו היה צריך להיות 40 שנה, כאמור בפקודות המטה הארצי (פקודות מטר), ולכן הוא היה זכאי לקצבת פרישה ולמענק פרישה. בית המשפט קבע כי המקור הנורמטיבי הקובע את זכויות התובע לפרישה הוא חוק הגמלאות, הקובע את גיל המינימום לקבלת קצבת פרישה של שוטר על 42. הוראות מת"ר אינן נחשבות ל"חקיקה אחרת" כאמור בחוק הגמלאות, ולכן אינן גוברות על חוק הגמלאות. כמו כן, התובע לא הצליח להוכיח קיומו של נוהג או מדיניות במשטרה לפרוש קצינים בגיל 40 עקב פיטורים. בית המשפט דן גם בטענת התובע כי היה מקום לאפשר לו לעמוד בפני ועדה רפואית משטרתית שתבחן את מצבו הבריאותי ועלול לפרוש עקב מצב בריאותי לקוי. בית המשפט מצא כי טיפולה של הנתבעת בבקשת התובע לא היה מספק, שכן נמנע מהתובע שלא כדין לעמוד בפני הוועדה. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעת להביא את התובע בפני הוועדה הרפואית של המשטרה לבדיקת מצבו הרפואי. הנאשם נדרש לפעול על פי הנהלים הרלוונטיים המפורטים בפקודות מטר. לבסוף, החליט בית המשפט להטיל באופן חלקי על הנתבע את הוצאות ההליך, בסך 10,000 ₪, בשל הכשלים בטיפול בעניינו של התובע.