רע"א 5386/09

תקציר

השופט החליט כי יש לדחות את הבקשה. השופט מפנה לפסיקה קודמת שקבעה כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לבוררות ניתנת רק בנסיבות חריגות, למשל, אם קיים עיוות דין, או אם עומדת על הפרק שאלה משפטית עקרונית. השופט טוען כי מקרה זה אינו מהווה נסיבות חריגות, ואינו מחייב את התערבות בית המשפט מטעמי צדק. זאת ועוד, לגופו של עניין, השופטת מסכימה עם קביעותיו של בית המשפט המחוזי כי הכספים שהועברו היו חלק מההסכם בין המשיב לבין חברת ידיקולה, ועל כן לא ניתן לכבול את המבקש לתניית הבוררות אם אינו צד להסכם. עוד מציינת השופטת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתייחס לסעיף 5 ולא לסעיף 6 לחוק הבוררות, אך אין בכך כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור במקרה זה, שכן היקף שיקול הדעת של בית המשפט מוגבל, והטעות פעלה לטובת המבקש. השופטת מזכירה כי המבקש לא העלה את הטענה כי ההסכם אינו ישים עד לשלב הערעור, ולכן אינו יכול להעלות טענות חדשות בשלב זה. לבסוף, השופט נוגע בטענות נוספות שהציג המבקש, ומציין כי טענת המבקש כי אין באפשרותה של החברה לתבוע אינה מקנה לו זכות תביעה בשם החברה. משכך, הבקשה נדחית, והמבקש נושא בהוצאות עורכי הדין של המשיבים.