ת"א 986/88

תקציר

בית המשפט קבע כי יש לדחות את בקשת המבקש לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. המבקש לא הוכיח כי הוא מוכן לעשות את כל הדרוש על מנת שתתקיים בוררות הן בעבר והן בהווה, שהן דרישות מצטברות. הזמן הרלוונטי לקביעת נכונותו של צד לבוררות הוא כאשר הסכסוך התעורר לראשונה, ולא כאשר הוגשה התביעה. במקרה דנן, שתיקתו של המבקש בעקבות הצעת המשיב לבוררות הצביעה על חוסר נכונות לבוררות. זאת ועוד, שני הסעדים המבוקשים על ידי המבקש, אכיפת זכות ה-PUT או קבלת פיצויים, נבעו מאותה מחלוקת ולא ניתן היה להפרידם. בנוסף, התנהלותו של המבקש במהלך המו"מ טרם רכישת המניות נחשבה כחסרת תום לב משום שלא גילה את כוונתו לתבוע פיצויים. עם זאת, מאחר שהמבקש לא הואשם במרמה, אלא בניהול משא ומתן בחוסר תום לב, בית המשפט לא דחה את הבקשה בנימוקים אלה. לבסוף, פיצול ההליכים בין המבקש לבין שני המשיבים לא היווה עילה מוצדקת לדחיית השהייה, שכן חברת ההשקעות לא ביקשה סעד כנגד אחד המשיבים. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.