הפ"ב 44265-09-17

תקציר

פסק הדין מאריך את תקופת הבוררות ומגביל את יכולתם של התובעים לבטל את פסק הבוררות בטענה שהוא חלף מתקופת הבוררות. התקופה, שהייתה בתחילה ארבעה חודשים וחצי, עם סמכות הבורר להאריך אותה בארבעה וחצי חודשים נוספים, הוארכה עד 29 במרץ 2018. החלטה זו מוצדקת משום שישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ב-27 בנובמבר 2016, והבורר האריך את המועד באוגוסט 2016, מה שהופך את הטענות הקודמות על כך שתקופת הבוררות הסתיימה כוזבות. עוד עולה מפסק הדין כי המבקשים ניסו לעכב את הליך הבוררות בחוסר תום לב, באמצעות בקשות רבות לדחייה והשתתפות בדיונים לאחר תום תקופת הבוררות לכאורה. באשר לטיבה של החלטת הבורר, נקבע כי פסק הבורר, שכותרתו "פסק דין חלקי", הוא פסק ביניים ולא פסק בוררות חלקי. מכיוון שאין סמכות מפורשת לפסק בוררות חלקי בהסכם הבוררות המקורי, הבורר היה חורג מסמכותו אילו היה זה פסק בוררות חלקי. עם זאת, מאחר שמדובר בהחלטת ביניים, אין צורך לבטלה, שכן סמכות זו חלה רק על פסקי בוררות. הטענות הכספיות הן של התביעה והן של התביעה שכנגד נותרות לדיון נוסף, וההחלטה מתמקדת ב"ענייני ביניים". פסק הדין משווה זאת לפיצול תביעת נזיקין לשני חלקים ומכנה את ההחלטה "החלטה אחרת" שאינה פסיקה חלקית. בשאלת עילות הביטול קובע בית המשפט כי אין מקום לפסוק, שכן החלטת הבורר היא החלטת ביניים. לבסוף, לעניין חיסיון מסמכי בוררות, בית המשפט מורה כי לא יפורסמו כדי להגן על הסודות המסחריים של החברה המעורבת, כהגדרתם בחוק עוולות מסחריות. כל צד אחראי לשכר טרחתו.