ע"א 1646/01

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור ולערעור נגדי על פסק דין בעניין פיצוי בעלי חיים שהושמדו לפי פקודת מחלות בעלי חיים. פסק הדין המקורי קבע פיצוי על בסיס הערך הגנטי של עדר עיזים ייחודי שהושמד מחשש למחלה, אך הן המערערת (המדינה) והן המשיב (קיבוץ להב) לא היו מרוצים מסכום הפיצוי. בערעור נטען כי היה על בית המשפט לקבוע שווי על בסיס השווי המסחרי הנוכחי, ואילו המשיב סבר כי יש להתחשב בעלות פיתוח העדר. עם זאת, פסק הדין אישר את הפסיקה המקורית, וקבע כי סכום הפיצוי היה סביר ונתון לשיקול דעתו של הווטרינר הממשלתי. בית המשפט הדגיש כי מטרת הפקודה היא למנוע התפשטות מחלות וכי הפיצוי לא נועד לכסות נזקים, אלא להעריך את ערכם הנוכחי של בעלי החיים שהושמדו. מאחר שהמשיבה לא הצליחה להביא ראיות מספקות להוצאותיהם ולערכו הגנטי של העדר, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטת הווטרינר הממשלתי. בנוסף, צוין בפסק הדין כי מעשיו של המשיב עצמו, כגון הקטנת גודל העדר, הצביעו על כך שהפרויקט לפיתוח העזים נזנח. משכך, התקבל הערעור, פסק הדין המקורי בוטל, והחלטת הווטרינר הממשלתי לפצות את המשיב על בסיס ערך מסחרי אושרה. גם העתירה שכנגד נדחתה. המשיב חויב לשאת בהוצאות הערעור.