בש"פ 2006/10

תקציר

הערר הובא בפני בית המשפט בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את המשיב, המואשם בעבירות מין חמורות בקטינים ושיבוש הליכי משפט, למעצר בית מלא בתנאים מגבילים. חרף התסקיר המשלים של שירות המבחן שהצביע על סיכון משמעותי לפגיעה חוזרת בשל הבנתו המוגבלת של המשיב את מעשיו ואת חומרת העבירות, החליט תחילה בית משפט קמא כי הפיקוח המוצע יכול למתן את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. המדינה טענה כי החלטה זו פגומה, והדגישה את הסיכון הפוטנציאלי לקטינים ואת ניסיונותיו לכאורה של המשיב לשבש את הצדק, וטענה כי היה על בית המשפט להקפיד יותר על המלצת שירות המבחן למעצר עד לסיום ההליכים. עם זאת, בית המשפט בערעור אישר את החלטת בית המשפט קמא, וציין את הנהגת תנאים מחמירים כגון פיקוח כפול וניטור אלקטרוני, אשר סברו כי די בהם כדי להקל על הסיכון. הצעדים חוזקו עוד יותר על ידי הכפלת הפיקדון הנדרש ומתן אפשרות לבדיקות משטרתיות על עמידה בתנאי מעצר בית. השופט הדגיש את חשיבותו של שיקול הדעת השיפוטי בהערכת כלל המידע, למרות ההמלצות המקצועיות, וציין אמצעי פיקוח משמעותיים שנתנו יסוד להאמין כי הסכנה פחתה במידה מספקת. ההחלטה הדגישה את האיזון הזהיר שעל בתי המשפט לערוך בין הבטחת שלום הציבור לבין שמירה על עקרונות משפטיים הנוגעים למעצר ולשחרור.