ת"א 23695-06-16

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, תמן, הפרה את ההסכם בינה לבין התובעת, שרר. ההסכם, שנגע למנדט הבלעדי של שרר לשווק את מוצרי תמן בארה"ב, בוטל על ידי תמן ללא כל הודעה מוקדמת. בית המשפט קבע כי תמן אינה יכולה לטעון כי שרר לא עמדה ביעדים שנקבעו בחוזה, ולבטל את ההסכם לאלתר, ללא כל פיצוי לשרר. הראיות הראו כי היעדר המכירות במחצית השנייה של 2015 נבע מנסיבות גלובליות שאינן בשליטתו של שרר, ולכן ביטול ההסכם לא היה מוצדק. בית המשפט פסק לשרר פיצוי בסך 99,491 שקל, לאחר ניכוי אחוזים מההוצאות. סכום זה חושב לפי הסכום החוזי ששרר היה אמור לשלם בגין פעילותו, ומספר החודשים שנותרו בהסכם, בניכוי של 50% מהוצאותיו, כפי שהעיד שרר. בית המשפט גם קבע כי שרר לא חייב להחזיר כסף לתמן, ודחה את התביעה שכנגד. תביעותיו של שרר בגין פגיעה במוניטין וחודש נוסף של הפרת חוזה נדחו בשל חוסר ראיות. טענתו של שרר הצליחה ברובה; לפיכך הורה בית המשפט לתמן לשלם לשרר את הוצאותיו, שהסתכמו ב-5,000 שקל, ושכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.