רע"פ 8487/05

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע למקרה של הסעה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל. המבקש, שלא היה מיוצג, הורשע בעבירה על חוק הכניסה לישראל לאחר שנתפס מסיע שמונה פלסטינים, בהם חותניו, ששהו בארץ שלא כדין. בית משפט השלום בירושלים גזר תחילה על המבקש חודשיים מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח, בהתחשב במצב הביטחוני הנוכחי. אלא שהמדינה ערערה על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי בירושלים הפך את פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי הדגיש את איום הטרור המתמשך וגזר על המבקש 21 ימי מאסר, בנוסף לקנס שהוטל בעבר. ערעורו של המבקש על הפחתת עונשו, בהתבסס על נסיבות אישיות, נדון בבית המשפט העליון, שם הכיר השופט באקלים הביטחוני המאתגר ובאיום המתמשך הנשקף מארגוני הטרור. השופט ציין כי למרבה הצער, סכנת הטרור היא מציאות בלתי מוחשית המחייבת ענישה מחמירה למי שמסייע למחבלים, בין אם משים ובין אם לאו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הפוגה זמנית בפעילות טרור אינה יכולה להצדיק הקלה בעונשים במקרים כאלה, ולפיכך דחה את בקשת המבקש להקלה בעונש. העונש הקיים של 21 ימי מאסר והקנס נותרו על כנם. סיכום מקיף זה מתמצת את מהות העבירה, את פסקי הדין הרצופים של בתי משפט השלום והמחוזי ואת ההחלטה הסופית של בית המשפט העליון, ומעביר למעשה את עיקרי הכרעת הדין.