ת"א 5025-08-07

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על בעלות על חלקת קרקע, המכונה חלקה 11 החדשה, שמקורה בחלקה ישנה יותר, המכונה חלקה 11 הישנה. התביעה, שהוגשה בשנת 1998 על ידי מספר תובעים, מבקשת לתקן את רישום המקרקעין ולהכריז עליהם כבעלים של המגרש החדש על סמך רישום כוזב לכאורה. עם זאת, יצוין כי התביעה הוגשה באיחור משמעותי, ללא כל הסבר סביר לאיחור בהגשה. הראיות שהציגו התובעים, לרבות עדויות שמיעה ומסמכים, כגון ספר תחמי, המתעד תשלומי מס על קרקע חקלאית, אינן מספיקות להוכחת טענת הבעלות שלהם. טענתם בדבר עיבוד הקרקע על ידי אבותיהם סותרת גם פסיקה קודמת שתיארה את החלקה כאדמת טרשים בלתי ניתנת לעיבוד. כמו כן, נמצא כי סביר להניח שסבם של התובעים ידע על הליכי הפשרה אך בחר שלא להגיש תביעה, אולי משום שידע שאין לו זכויות במקרקעין. ככלל, פסק הדין דוחה את טענת התובעים, תוך הדגשת הצורך בהחלתו במשורה של סעיף 93 לפקודת הסדר המקרקעין, המאפשר תיקון רישום בנסיבות מיוחדות. התובעים הנוספים נדרשים לשלם לנתבע הוצאות בסך 80,000 ₪.