ת"א 63203-01-20

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך בין בעלי דירות שכנים בבניין שאינו רשום כבית משותף. נקודות המחלוקת העיקריות הן הצבת מזגנים על הגג ושימוש בשטח חצר, בו מבקשים הצדדים להשתמש ללא הפרעה מצד שכניהם. השופט פותח בקביעת המסגרת הנורמטיבית לבתים הראויים להירשם כבתים משותפים וניהול הרכוש המשותף. נמצא כי ההסכם בין הצדדים, אף שנוסח על ידי מי שאינם משפטנים, הוא מחייב ויש לפרשו באופן אובייקטיבי על פי כוונת הצדדים. פסק הדין מתייחס לארבע סוגיות עיקריות השנויות במחלוקת. ראשית, המזגנים על הגג: נקבע כי הגג שמעל חדר המדרגות הוא רכוש משותף וצריך להיות זמין באופן סביר לשימוש כל הדיירים. מכיוון שהמזגן שנותר בקרני ממוקם באזור זה, הוא לא יוסר, שכן הוא אינו מעכב באופן בלתי סביר את השימוש בגג על ידי אחרים. עם זאת, מכיוון שקרני העבירה את צינורות המזגן דרך שטח הגג של כרמין ללא רשותם, היא מקבלת הוראה לפנות את הצינורות בתיאום עם כרמין. שנית, החתימה על בקשת כרמיין להיתר בנייה: השופט פוסק לטובת קרני ושני וקובע כי סירובם לחתום על הבקשה היה מוצדק משום שהתוכנית לא נתנה מענה למתקנים הקיימים, דבר שהיה גורם להם נזק, כפי שנקבע בהסכם. שלישית, השביל הצפוני בחצר: השופט מצדד בשני, וקובע כי על פי ההסכם הם זכאים לשימוש ייחודי בשטח הסמוך לדירתם, לרבות השביל הצפוני. תביעתה של כרמין להשתמש בשטח זה נדחית, והם חויבו לשלם לשני 5,000 שקל כפיצוי על השימוש שלהם בשביל. לבסוף, התביעה שכנגד בעניין הוצאות המשפט: כרמינה חויבה לשלם לקרני 10,000 ₪ ושני 25,000 ₪ כהוצאות משפט הן עבור התביעה והן עבור התביעה שכנגד, שישולמו בתוך 30 יום. ככלל, עיקר טענותיה של כרמינה נדחות ברובן, ואילו תביעתה שכנגד של שני מתקבלת ברובה. השופט מביע תקווה לשיפור השכנות למרות הסכסוכים. זכות הערעור שמורה לשני הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.