ע"פ 6724-01-14

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שהרשיע את המערער בתקיפה בנסיבות מחמירות, איומים וכליאת שווא של אשתו דאז. התקיפות התרחשו בשני מועדים שונים בחודש מרץ 2010, ובמרכזן רצונו של המערער לשאת אישה שנייה. התקיפות הפכו אלימות כאשר האישה סירבה להסכים לנישואין. האירוע הראשון היה בו תפס המערער את אשתו בשיערה, הטיח את ראשה בקיר, שרט את פניה והכה אותה באגרופים בגבה ובצווארה; לאחר מכן, הוא איים להרוג אותה אם תדווח על ההתעללות ונעל אותה בחדר השינה למשך הלילה. האירוע השני התרחש לאחר שהמערער נישא לאישה השנייה ובמסגרתו רב המערער עם אשתו, היכה אותה וחנק אותה. המערער טען כי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, בטענה כי אשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר, כי בית המשפט לא איפשר חקירה נגדית ראויה של האישה, וכי היו סתירות בעדותה. בנוסף, ביקש המערער מבית המשפט לבטל את העונש שהטיל בית משפט קמא – שנת מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 ש"ח לאישה – ולהטיל עונש מקל יותר, תוך ציון זכותו להתחיל חיים חדשים והפגיעה במוניטין המקצועי שלו כרופא שיניים. לאחר שעיין בפרוטוקול המשפט, לא מצא השופט משה דרורי כל הצדקה לטענות המערער ביחס להכרעת הדין. המשפט התנהל ביעילות, וזכויותיו של המערער לא נפגעו. דחיות הדיונים התבקשו על ידי ההגנה או מסיבות מנהליות. למערער ניתנה הזדמנות מספקת לחקור את אשתו חקירה נגדית, ואי זימון עדים מסוימים היה בחירה אסטרטגית של ההגנה. זאת ועוד, דרורי מצא את עדותה של האישה אמינה ועקבית ולא ראה טעם להפוך את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. אשר לעונש, הסכים דרורי עם החלטת בית משפט קמא שלא להימנע מהרשעת המערער, בהתחשב בחומרת העבירות. בעוד שניתן היה לפרט את נימוקי גזר הדין של בית משפט קמא, מצא דרורי כי העונש שהוטל היה סביר ועולה בקנה אחד עם מקרים קודמים של אלימות במשפחה. השופט הדגיש את חומרתם המיוחדת של מעשיו של המערער, שנבעו מרצונו לשאת אישה שנייה בעודו נשוי. השופט עודד שחם והנשיא דוד חשין הסכימו הן עם התוצאה והן עם נימוקיו של השופט דרורי, מה שהוביל לדחיית הערעור כולו.