ת"א 9872-09-23

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: בקשה להורות לתובע לציין את המילים המדויקות נשוא התביעה בפרסומים הנטענים** **רקע עובדתי:** הנתבעים (תאגיד השידור כאן ומיכאל רחמים שמש) פנו לתובע (דוד גוברין) בדרישה שיפרט את המילים המדויקות בפרסומים הנטענים, אשר לטענת התובע מהוות לשון הרע כלפיו. התובע טען תחילה כי המילים הן אלו המצוטטות בכתב התביעה, המציגות אותו כ"עבריין מין וטוהר מידות". לאחר שהנתבעים הבהירו כי הפרסומים אינם מציינים זאת במפורש, התובע פנה לכלל הציטוטים תחת הכותרת "הפרסומים המפרים לפי סדרם הכרונולוגי". הנתבעים טענו כי התייחסות לכלל הציטוטים מסבכת את הדיון ומחייבת זימון עדים מיותרים, וכי אין בכתב התביעה בבירור מה בדיוק בפרסומים אינו נכון, במיוחד לאור העובדות המוזכרות בכתב התביעה עצמו (כגון העברה מתפקיד, זימון לבירור, איסור כניסה לשגרירות ודו"ח ביקורת פנים). **טענות הצדדים:** * **הנתבעים:** * הפניה לכלל הציטוטים מקשה על הדיון ומסבכת אותו. * יש לפרט מהן המילים הספציפיות המהוות לשון הרע, בגינן מוגשת התביעה. * כתב התביעה אינו מבהיר מה בפרסומים לא היה נכון. * **התובע:** * הנתבעים יודעים היטב מהן המילים הנטענות כלשון הרע. * בקשת הנתבעים נועדה לגרור את התובע ואת בית המשפט לכדי טענה שלא ברור מה בפרסומים אינו נכון. * אין חובה לפרט בכתב התביעה מה נכון ומה לא נכון, אלא להצביע על יסודות העוולה (פרסום ולשון הרע). * ניתן להשתמש בשאלון לצמצום פלוגתאות, אך אין לחייב את התובע לערוך את כתב תביעתו מחדש רק משום שקשה לנתבעים להתגונן. * הקושי להתגונן, כאשר פרסומים חמורים מציגים אדם תמים כעבריין מין סדרתי, רובץ לפתחי הנתבעים. * הסתמך על דבריו של אורי שנהר בספרו על לשון הרע. * מילא את חובתו לפי הלכת אהרוני. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט **דחה** את בקשת הנתבעים. **נימוקים ועיקרי הדברים:** 1. **הצורך בפירוט המילים נשוא התביעה:** בית המשפט קבע כי העילה העובדתית בתביעת לשון הרע היא המילים הנטענות כלשון הרע. לפיכך, אין התובע יכול להסתפק בטענה כללית כי הנתבע הוציא דיבתו, אלא עליו לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע" אשר מולידות לטענתו את עילת התביעה. (בהתבסס על הפסיקה שצוטטה: ע"א 594/66 אהרוני נ' פויכטונגר, רע"א 2291/12 מרדכי הלפרין נ' חיים איצקוביץ). 2. **הבחנה בין אמיתות הפרסום לבין טענת לשון הרע:** בית המשפט הדגיש כי השאלה אינה האם המילים הן אמת או לא, אלא מהי הלשון הרעה הנטענת כלפי הנתבעים. למשל, האם הלשון הרעה היא עצם הדיווח על חקירה פנימית, או שהיא הטענה שהתובע ניצל נשים, הטריד מינית וכדומה. אלו שני סוגי התייחסות שונים. 3. **קשיים בפירוש כתב התביעה:** בית המשפט קבע כי מתוך הציטוטים שבכתב התביעה, לא ברור איזה מילים ספציפיות מציגות את התובע כעבריין מין וטוהר מידות, כפי שטען התובע. 4. **הסתמכות על פסיקה:** * **ע"א 594/66 אהרוני נ' פויכטונגר:** בית המשפט ציטט את הפסיקה הקובעת שיש לפרט את המילים. * **רע"א 2291/12 מרדכי הלפרין נ' חיים איצקוביץ:** הובהר כי המילים מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה. * **ע"א 34/71 פרידמן נ' חן:** בית המשפט התייחס לאפשרות שתובע ימנע מתביעה בגין ביטוי מסוים, ובכך מרמז על הצורך לפרט את הביטויים הנתבעים. * **הלכת אהרוני:** התובע טען כי מילא את חובתו לפי הלכה זו, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. 5. **חריג אפשרי - פרסום קצר ומתוחם:** בית המשפט ציין כי ייתכנו מצבים בהם התובע יוכל לבסס את תביעתו על פרסום שצורף כולו, וזאת כאשר ציין במפורש כי הוא תובע בגין כל הביטויים בפרסום. מצבים אלה יתאימו למקרים בהם הפרסום קצר ומתוחם. אולם, במרבית המקרים, יש לדרוש שהמילים יובאו בכתב התביעה במפורש, ומוטב בציטוט. 6. **יישום על המקרה הנדון:** מכיוון שהפרסום הנטען אינו קצר ומתוחם, בית המשפט **הורה** לתובע לפרט לגבי כל פרסום מהן המילים המהוות לשון הרע על התובע מתוך הפרסום, וזאת בתוך 14 יום. 7. **הוצאות:** התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 877.50 ₪. **חידושים משפטיים או עקרונות מודגשים:** * **חידוד דרישת הפירוט בתביעת לשון הרע:** פסק הדין מחזק ומדגיש את הדרישה המקדמית בתביעות לשון הרע, לפיה התובע אינו יכול להסתפק בטענות כלליות אלא עליו לפרט את המילים או הביטויים הספציפיים המהווים, לטענתו, לשון הרע. * **הבחנה בין תוכן הפרסום לאמיתותו:** בית המשפט מבחין באופן ברור בין מהות הטענה כ"לשון הרע" לבין השאלה האם הטענה היא אמת או לא. ההכרעה בטענת לשון הרע דורשת זיהוי מדויק של הביטויים הנתבעים, עוד בטרם כניסה להגנות כגון אמת דיברתי. * **תפקידו של כתב התביעה בהגדרת פלוגתאות:** פסק הדין מדגיש את תפקידו של כתב התביעה בהגדרת הפלוגתאות המשפטיות. פירוט המילים נשוא התביעה חיוני על מנת לאפשר לנתבע להתגונן כראוי ולהימנע מדיונים מיותרים. * **מגבלת הכלליות והצורך בפירוט:** גם כאשר מדובר בציטוטים מרובים, ככל שהפרסום אינו "קצר ומתוחם", נדרש פירוט ספציפי של המילים הנתבעות. **סיכום:** בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בפירוט מדויק של המילים הנטענות כלשון הרע, כבסיס הכרחי להליך המשפטי בתביעות מסוג זה. הדרישה נועדה לאפשר הגנה יעילה לנתבעים ולהבטיח דיון משפטי ממוקד.