ע"א 67795-03-19

תקציר

הבנק הבינלאומי הראשון (סניף חולון 045) הגיש תביעה נגד יהודה גניש בניה ויזמות בע"מ ואח' בדרישה לקבל בחזרה את הסכום בסך 1,371,892.94 ₪ שהועבר במרמה לחשבונו של גניש. הבנק ניכה את הסכום מחשבונו של גניש והחזיר אותו למנורה, הבעלים החוקיים. עם זאת, בית משפט קמא פסק לטובת גניש וקבע כי לבנק אין זכות לגשת לחשבון החברה ולהשיב את הכספים הגנובים. הבנק ערער על החלטה זו, בטענה כי זכותו לעשות כן על סמך ההוראות החוזיות במסמך התנאים הכלליים ובהוראות ההתנהלות הבנקאית. שופטי ערכאת הערעור, השופט שבח, השופט אטדגי והשופט ברקוביץ, הסכימו כי יש לבטל את החלטת בית המשפט קמא ולקבל את ערעור הבנק. הם קבעו כי אכן מדובר בטעות שהבנק רשאי לתקן בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בתנאים הכלליים ובהוראות ההתנהלות הבנקאית. כמו כן, הם קבעו כי לגניש, כערב לחשבון החברה, אין זכות חוקית בכספים ולכן היה עליו להחזירם לבנק. עוד הדגישו השופטים כי לבנק היו דרכים משפטיות אחרות בהן יכול היה לנקוט כדי לפתור את המצב, לרבות הגשת הליך ביניים לסכסוך או בקשת סעדי ביניים למניעת משיכת כספים נוספת. עוד טענו השופטים כי פעולת הבנק בהחזרת הכספים למנורה הייתה מוצדקת משום שמדובר בדרך פעולה סבירה, במיוחד בהתחשב בכך שלגנייש לא הייתה כל טענה תקפה על הכספים. בנוסף, הבנק הציג ראיות משכנעות בדבר אופי המרמה של ההעברה ואי התאמת הזהות בין המוטב לבעל החשבון, אשר גניש לא הצליח להפריך. בעקבות זאת קבע בית הדין לערעורים כי על גניש להשיב לבנק את הסכום בסך 1,371,892.94 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה מיום 06.06.2013 ועד למועד התשלום בפועל. בית המשפט גם החליט שאף אחד מהצדדים לא יהיה אחראי להוצאות המשפט של הצד השני.