רע"א 26486-10-12

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות המונעת מצד שלישי להצטרף להליכים המתנהלים בינם לבין המשיבים. התביעה הראשונית הייתה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונה שבה נשפך בטון נוזלי בבית המשיבים במהלך פעולת יציקת הבטון של המבקשים. בית משפט קמא מינה מומחה אשר קבע כי ניתן היה למנוע את הנזק אילו נבנה הקיר החיצוני על פי היתר הבנייה. לאחר מכן ביקשו המבקשים לצרף את החברה שבנתה את הבית, "בית לדוגמה", כצד שלישי, דבר שנדחה על ידי בית משפט קמא. המבקשים טענו כי זכותם לתקן את כתבי הטענות שלהם, ואילו המשיבים טענו כי המבקשים הסכימו כי אין מחלוקת בדבר החבות, ורק היקף הנזק מוטל בספק. עוד טענו המשיבים כי המומחה חרג מסמכותו בהקצאת האחריות וכי המבקשים לא הסתמכו על היתר הבנייה. השופט קבע כי מאחר שהמבקשים לא תיקנו את כתבי הטענות שלהם בתוך פרק הזמן שנקבע, הם איבדו את זכותם לעשות כן ללא רשות מבית המשפט, שהיה נתון לשיקול דעתו לדחות. כמו כן, הדגישה השופטת הסכם פרוצדורלי בין הצדדים המגביל את היקף המחלוקת להיקף הנזק, דבר המחייב, והמבקשים אינם יכולים לסגת ממנו באופן חד צדדי. בנוסף, שקל השופט את חוות דעתו של המומחה, שהצביע על רשלנות המבקשים, ואת העובדה שהתרת התיקון תגרום לשיהוי מיותר, ופסק נגד המבקשים. ההחלטה שלא לקבל את הערעור עמדה בעינה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.