ע"א 7383/15

תקציר

בסכסוך ארוך שנים על עסקת מקרקעין, חויבו המבקשים, שטענו לייצוג רשלני על ידי עורך הדין של המשיב, על ידי בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשנת 2015 לשלם למשיב למעלה מ-2 מיליון ₪. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשות רבות שלא צלחו לעכב את ביצוע פסק הדין, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, בנימוק שאין ביכולתם לשלם וכי על ההחלטה מערערים. בקשות אלה נדחו בנימוק שהמבקשים לא הוכיחו חוסר יכולת לשלם, וכי יש לבקש עיכוב ביצוע כזה מבית המשפט המטפל בערר. המבקשים כשלו גם בניסיון לעצור הליכי כינוס נכסים שיזם המשיב לתפיסת שתיים מדירותיהם של המבקשים לצורך הסדר החוב. שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה והדגיש כי מדובר למעשה בעוד ניסיון לעכב את הביצוע, וכי המבקשים כבר הגישו - ונדחתה - בקשה דומה בפני בית המשפט המוסמך קרי בית המשפט המחוזי. המפתח להחלטה זו היה העובדה שטענות המבקשים בדבר אי יכולת כלכלית לשלם את פסק הדין כבר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, והמבקשים לא הציגו כל טענה חדשה בפני בית המשפט העליון. משכך, קבע השופט כי אין הצדקה לעכב עוד יותר את ביצוע פסק הדין.