ת"א 75625-08-25

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת מיכל אגמון-גונן) בבקשת סילוק תביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט והעדר סמכות מקומית** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה למחיקת תביעה על הסף, או חילופין להעברתה לבית משפט אחר, מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט והעדר סמכות מקומית. בית המשפט בוחן את שתי עילות הבקשה, תוך התייחסות להליכים קודמים בין הצדדים, להתנהלותם, ולפסיקה בנוגע לשימוש לרעה בהליכי משפט ולסמכות מקומית. **הרקע העובדתי** התביעה המונחת בפני בית המשפט נוגעת לדרישה להשבת חוב ששולם לבנק הפועלים, אשר התובעים טוענים כי שילמו את מלואו, כולל חלקם של הנתבעים. הסכסוך נסוב סביב הלוואה פרטית משנת 2012, אשר נלקחה על ידי שניים מהצדדים (תומר וחנוך) למימון פרויקט משותף. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והתובעים טוענים כי פרעו את החוב במלואו, לרבות חלקם של הנתבעים, ועתה מבקשים להיפרע מהם. **התנהלות הצדדים והליכים קודמים** נקודה מרכזית בהחלטה היא ההתייחסות להליכים קודמים בין הצדדים. התביעה הנוכחית נפתחה לאחר ששתי תביעות קודמות, שהתבססו על אותן עובדות, נדחו. התביעה הקודמת נדחתה במלואה בפסק דין מקיף של בית המשפט המחוזי במרכז, אשר אף מצא כי התובעים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט ופעלו בחוסר תום לב. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דין זה אושר, אך הוסכם כי זכויותיו של אחד הנתבעים (תומר) בחברה ייכללו בהתחשבנות הסופית. בנוסף, התנהלו הליכים נוספים בין הצדדים, גם הם בעיקר במחוז המרכז. **טיעוני הצדדים** 1. **הנתבעים (המבקשים):** טוענים כי התביעה הוגשה לבית משפט לא מוסמך במכוון, בניסיון "לפורום שופינג" ולהתחמק מהכרעות קודמות. הם טוענים כי הכתובת הרשומה של אחת הנתבעות (אליבו) בכתב התביעה אינה עדכנית, וכי התובעים ידעו זאת, וזאת במטרה לבסס סמכות מקומית כוזבת. לטענתם, התובעים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט, כפי שנפסק לחובתם בהליכים קודמים, וכי יש להורות על מחיקת התביעה או העברתה למחוז המרכז. 2. **התובעים (המשיבים):** טוענים כי הכתובת הרשומה של אליבו היא בתל אביב, ולכן הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בתל אביב. הם טוענים כי הנתבעים "משחקים במחבואים" ואינם מוסרים את הכתובת העדכנית. בנוסף, הם מפנים לסעיפי שיפוט ייחודית בתל אביב בהסכם בעלי המניות, וטוענים כי הנתבעים עצמם הגישו בעבר תביעה לתל אביב בהסתמך על אותה תניה. **הכרעת בית המשפט – סמכות מקומית ושימוש לרעה בהליכי משפט** בית המשפט קיבל את בקשת הסילוק, במובן של העברת התביעה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. * **סמכות מקומית (תקנה 7א' לתקנות סדר הדין האזרחי):** בית המשפט קבע כי בעוד שתקנה 7א' לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע הוא הקובע את הסמכות המקומית, יש לבחון את המקרה גם לאור התנהלות הצדדים. במקרה זה, בית המשפט מצא כי התובעים ידעו שהכתובת הרשומה של אליבו אינה עדכנית, וכי הם בחרו להסתמך עליה בכדי לבסס סמכות שיפוט בתל אביב. לשיטת בית המשפט, התנהלות זו, על רקע הליכים קודמים רבים שהתנהלו במחוז המרכז בנוגע לאותן עובדות, עלולה להוות ניסיון לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. * **שימוש לרעה בהליכי משפט (תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי):** בית המשפט התייחס לחומרת הסנקציות הקבועות בתקנות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט, כפי שמפורט בספרו של רוזן-צבי. בית המשפט הדגיש כי האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט נובע מהסמכות הטבועה של בית המשפט להבטיח את תקינות ההליך, למנוע ניצול לרעה ולהשיג צדק. במקרה זה, בית המשפט סבר כי הגשת התביעה בתל אביב, על בסיס נתון פורמלי שאינו משקף את המציאות, עלולה להוות ניסיון להכביד על הנתבעים, לשבש את ההליכים, ולהתנתק מהכרעות קודמות של בית המשפט במחוז המרכז. לכן, אין מקום לבחון את הסמכות המקומית באופן טכני בלבד, אלא לאור כלל נסיבות העניין, כולל ההיסטוריה של הסכסוך וההתנהלות של הצדדים. * **התייחסות לטענות נוספות:** בית המשפט דחה בקשה של התובעים למחיקת תגובת הנתבעים, וקבע כי בקשה זו הוגשה ללא בסיס. כמו כן, בית המשפט ציין כי בקשה נוספת של הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, המתבססת על טענות לגופו של הסכסוך, תדון בבית המשפט אליו תועבר התביעה. **החידוש המשפטי והעקרונות המנחים** 1. **הבחנה בין סמכות מקומית טכנית למהותית:** ההחלטה מדגישה כי הגם שקיימים כללים ברורים לקביעת סמכות מקומית, בית המשפט אינו חייב להיצמד אליהם באופן טכני כאשר הדבר עלול להוביל לאי-צדק או לניצול לרעה של הליכי משפט. התנהלות של "פורום שופינג", גם אם היא מבוססת לכאורה על עילות משפטיות, יכולה להוביל לדחיית התביעה או להעברתה. 2. **הדגשת חומרת השימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט מדגיש כי התקנות החדשות רואות בחומרה רבה את השימוש לרעה בהליכי משפט, ומעניקות סנקציות משמעותיות בגין כך, לרבות מחיקת כתבי טענות. הדבר משקף את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לתקינות ההליך המשפטי. 3. **פרשנות תכליתית של כללי סדר הדין:** ההחלטה מבטאת גישה פרשנית תכליתית של כללי סדר הדין. במקום לראות בכללים אלו כמכלול של הוראות טכניות, בית המשפט בוחן כיצד יישומם במקרה נתון משרת את תכליתם – עשיית משפט צדק, הבטחת יעילות ההליך ומניעת ניצולו לרעה. 4. **השפעת הליכים קודמים על החלטות דיוניות:** בית המשפט מייחס משקל רב לקיומם של הליכים קודמים בין הצדדים, במיוחד כאשר בהליכים אלו נמצא כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט. הדבר מחזק את הטענה כי מדובר בדפוס התנהגות ולא באירוע חד-פעמי. **השלכות** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי שימוש לרעה בהליכי משפט, גם אם הוא נעשה במסווה של טענה לסמכות מקומית, עלול להוביל לסילוק התביעה או להעברתה. היא מעבירה מסר ברור לצדדים כי עליהם לנהוג בתום לב ובזהירות בעת הגשת תביעות, ולבחור את הפורום השיפוטי המתאים והנכון, ולא לנסות לנצל את הכללים הדיוניים לטובתם באופן שיפגע בצד השני או בעקיפין בתקינות ההליך המשפטי. ההחלטה אף מחדדת את החשיבות של שמירה על עקביות בהתנהלות משפטית, ולא לטעון טענות סותרות בהליכים שונים. **סיכום** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנתבעים, והורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. ההחלטה מבוססת הן על דוקטרינת הסמכות המקומית, והן על עקרון השימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להתעלם מההתנהלות של הצדדים, במיוחד לאור הליכים קודמים, ובפרט כאשר מדובר בבחירה מכוונת של פורום שיפוטי, אשר אינה משקפת את המציאות העובדתית ואת הזיקות המהותיות לסכסוך. בנוסף, חויבו התובעים בתשלום הוצאות משפט לנתבעים, בהתאם לחומרת ההתנהלות.