בג"צ 4193/04

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה בעניין הזכאות לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), לאור הדרישה כי על בן זוגו של הנפטר לחיות עמו לפחות שלוש שנים בסמוך לפטירתו. השופטת מ' נאור, בהסכמתה עם השופטת פרוקצ'יה, הדגישה כי פרשנות זו מתיישבת עם לשונו ותכליתו של החוק, שמטרתו להבטיח תמיכה במי שהיו תלויים כלכלית במנוח. נאור ציינה כי דרישה זו משקפת את כוונת המחוקק, שכן היא מזכירה במפורש את שלוש השנים שקדמו לפטירה, דבר המצביע על בחירה חקיקתית מכוונת. חרף טענת העותרת כי הפרשנות אינה צודקת בהינתן נישואיה הארוכים למנוח, ציינה נאור כי המסגרת החקיקתית הנוכחית אינה מתחשבת במשך הנישואין הכולל לפני המוות או החיים בנפרד. פסק הדין מתבסס על החוקים הקיימים, והתערבויות לבחינת תקופות נישואין ארוכות יותר או מצבים שבהם בני זוג חיו בנפרד יחייבו שינוי חקיקה, הנדון בימים אלה. גם השופטת ארבל הסכימה, הכירה בתחושת העוול אך הדגישה את ההקפדה על הוראות החוק. ההחלטה משקפת את הצורך לעמוד באמות המידה המשפטיות הנוכחיות, אם כי שינויי חקיקה עתידיים צפויים לטפל במקרים דומים באופן שוויוני יותר.