המ"ש 7621-08-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין עבירת תנועה. על פי החוק, תשלום קנס נחשב כהודאה באשמה, ומאחר שהמבקשת שילמה חלק מהקנס, היא נחשבת כמי שהודתה באשמה, הורשעה ומרצה את עונשה. המבקשת טענה כי לא קיבלה את הודעת הקנס מסיבות שאינן תלויות בה, אך בית המשפט קבע כי ההודעה הוגשה כדין, והעביר את נטל ההוכחה למבקשת, בו לא עמדה בו. טענת המבקש כי אדם אחר נהג ברכב בעת ביצוע העבירה אינה סיבה מספקת להארכת מועד המשפט, שכן מדובר בטענת הגנה נפוצה והכרה בה תפגע ביעילות הליכי התעבורה. הבקשה התאפיינה גם בשיהוי משמעותי, שהוגש למעלה משלוש שנים לאחר הבקשה האחרונה למשפט חוזר ויותר משנתיים מאז תשלום הקנס החלקי, ללא הסבר מספק לעיכוב. על יסוד עקרון סופיות הדיון, הבקשה נדחתה בשל היעדר הצדקה להארכת מועד המשפט.