סע"ש 22910-11-21

תקציר

התובע, עובד לשעבר של הנתבעת, תבע פיצויים שונים הקשורים להעסקתו ולפיטוריו. התובע טען כי צו ההרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר הסיטונאי חל על יחסי העבודה שלו עם הנתבעת, אולם בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח טענה זו. עוד קבע בית הדין כי הנתבעת לא מסרה לתובע את ההודעה הנדרשת עם תחילת העסקתו, אך מאחר שהתובעת לא הוכיחה נזק כלשהו, לא נפסק פיצוי בגין כך. באשר לשכר הקובע, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי העמלות שקיבל מהוות חלק מעבודתו הרגילה ויש לכלול אותן בשכרו הקובע, אשר חושב לפי 15,641 ₪ לחודש. בגין פיצויי פיטורים והפרשי קופות גמל הורה בית המשפט לנתבעת לשלם 6,298 ₪ ו-37,234.82 ₪ בהתאמה. כמו כן נפסקו לתובע 589 ₪ עבור הפרשי הודעה מוקדמת, 1,717 ₪ עבור דמי הבראה ו-18,380 ₪ עבור פדיון חופשה. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי סכומים שונים נוכו משכרו שלא כדין והורה לנתבעת לפצות את התובע בסך 22,338 ₪. עם זאת, תביעות התובעת להפרשי שכר, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים לפי חוק הגנת השכר נדחו מחוסר ראיות. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 49,322 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריביות ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 6,500 ₪.