עמל"ע 51627-01-15

תקציר

עו"ד א' ועו"ד ב', החולקים את אותו לקוח, מואשמים בעבירות משמעת בגין מעורבותם בהעברת מעטפה ובה 20 אלף דולר במזומן, שנועדה להקל על רצח שופט. ועדת האתיקה של המחוז המקומי של עו"ד א' מגישה תלונה נגד שני עורכי הדין, בטענה כי מעשיהם אינם ראויים ופוגעים במקצוע עריכת הדין. בית המשפט המחוזי מרשיע את שני עורכי הדין, אך בהמשך הופך בית הדין הארצי את ההחלטה ומזכה אותם. ועדת האתיקה מערערת על החלטת בית הדין הארצי, והתיק מובא בפני ערכאה גבוהה יותר. בית המשפט העליון בוחן את העובדות ומגיע למסקנה כי שני עורכי הדין לא הפעילו שיקול דעת ושיקול דעת ראויים בטיפול במעטפה ובתכולתה. נמצא כי עו"ד א' עצם את עיניו לנוכח הנסיבות המחשידות סביב העברת המעטפה, למרות שהבין כי היא מכילה סכום כסף גדול באופן בלתי צפוי והעביר אותו לעו"ד ב' ללא חקירה נוספת. עוד נמצא כי עו"ד ב' לא הבהיר כראוי את המצב לאחר שקיבל את המעטפה מעו"ד א' והעביר את תוכנה לצד שלישי, למרות שידע שהלקוח הוא עבריין מורשע. בית המשפט העליון קובע כי מעשיהם של שני עורכי הדין מהווים התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופוגעת בכבוד המקצוע. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, בית המשפט מחליט לשלוח את התיק בחזרה לבית הדין הארצי למשפט חוזר כדי לקבוע את העונש ההולם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.