ע"א 408/77

תקציר

המערער רכש דירה בשנת 1974 ומכר אותה בשנת 1976, אך המשיב הטיל עליו מס שבח לפי חוק מס שבח מקרקעין. המערער טען כי הדירה היא מקום מגוריו הקבוע ולכן מהווה "דירת יחיד" על פי החוק, הפוטר אותו ממס. ועדת הערר דחתה את תביעתו, מה שגרם לו לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער, וקבע כי הוא אכן התגורר בדירה דרך קבע עד סמוך לפני מכירתה. בית המשפט מתח ביקורת על דחיית דברי העדים על ידי ועדת הערר שתמכו בטענת המערער, וציין כי העדים לא נחקרו כראוי ועדויותיהם נפסלו מטעמים לא מספקים. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנמקת הוועדה בנוגע לצריכת המים והחשמל הייתה פגומה. מאחר שלמערער לא היה מקום מגורים אחר והתקופה בה שהה בחו"ל הייתה קצרה יחסית, יש לראות בדירה את מקום מגוריו הקבוע. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי בעוד שלעורכי דין יש זכות לבקר את פסיקות בית המשפט קמא, עליהם לעשות זאת בנימוס ובכבוד. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטות המשיב וועדת הערר וקבע כי הדירה היא "דירה יחידה", תוך שהוא פוטר את המערערת מתשלום מס שבח מקרקעין. כן חויב המשיב בהוצאות המשפט של המערער.