סע"ש 18642-03-22

תקציר

התובע, איש עסקים בכיר, טען כי הועסק כמנכ"ל חטיבת הניקיון של הנתבעת במשך מספר שנים, ולאחר מכן הורד לתפקיד שיווקי. הנתבעים טענו כי התובע מעולם לא היה עובד אלא נותן שירותים, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים. בית המשפט בחן את הראיות והטענות שהציגו הצדדים במסגרת מבחן השילוב, מבחני העזר וכוונת הצדדים, והגיע למסקנה כי התקיים ההיבט החיובי של מבחן השילוב – התובע שולב במערכת הארגונית של הנתבעת – אולם ההיבט השלילי של הבדיקה לא היה נוכח. בית המשפט מצא כי התובע החזיק וניהל חברות במקביל לעבודתו אצל הנתבעת, וניהל באמצעותן עסקים, דבר המצביע על היעדר השתלבות בלעדית בעסקי הנתבעת. בנוסף, ציין בית הדין כי התובע, המיוצג על ידי עורך דין לאורך כל יחסי העבודה, הבין את מהות התקשרותו ולא העלה טענות כלשהן במהלך התקשרותו או במהלכה. בית המשפט התייחס גם לכוונות הצדדים, וציין כי התובע, איש עסקים מתוחכם, היה מודע להשלכות ההסכם שלו עם הנתבעת ולא חתם עליו תחת לחץ. כמו כן, בית הדין קבע כי לתובע לא נגרם כל נזק כלכלי, שכן תשלומיו החודשיים עלו על השכר החלופי שהיה מקבל כשכיר, לרבות פיצויי פיטורים והטבות נוספות. בית הדין קבע כי יש לערוך את ההשוואה הראויה לשכר חלופי למחליפו של התובע, שקיבל שכר נמוך משמעותית. לבסוף, קבע בית הדין כי אין לו סמכות לדון בטענותיה הנוספות של התובעת, אשר התבססו על קיומם של יחסי עובד מעביד. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים.