ת"א 47238-01-16

תקציר

התובע, דייר בבניין מגורים, תבע את חברי ועד הבית של הבניין (נתבעים 1-4) בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע טען כי הנתבעים פרסמו פרסומים מכפישים שונים אודותיו לדיירים אחרים, לרבות כי הוא פגע במכוון במעלית השבת ובסאונה, השתלט על מקום חניה שאינו שלו, והיה חייב תשלומים לוועד הבית. עוד טען התובע כי הנתבעים פלשו לפרטיותו בכך שהשתמשו בצילומי מצלמות אבטחה שלו בחדר הכושר, שהיה ברשות הרבים, כדי לכתוב מודעה על הצפת חדר הכושר. השופט דחה את טענות התובע לאחר בחינת הראיות והעדויות. באשר לתביעת לשון הרע, קבעה השופטת כי מרבית הדברים המכפישים לכאורה לא הוכחו ככאלה שפורסמו על ידי הנתבעים או נעדרו את יסודות לשון הרע הנדרשים כהגדרתם בחוק. זאת ועוד, השופט קבע כי גם אם חלק מההתבטאויות מהוות לשון הרע, לנתבעים עומדות הגנות לפי חוק איסור לשון הרע, לרבות אמת בפרסום, תום לב והגנות לטובת הציבור. באשר לטענת הפגיעה בפרטיות, קבע השופט כי הפעולה לא הייתה חסומה בזמן, אך התובע לא הוכיח פגיעה מהותית בפרטיות כנדרש בחוק. השופטת ציינה כי התובעת הייתה מודעת לקיומן של מצלמות האבטחה בשטחים המשותפים של הבניין וכי במודעה המדוברת לא הוזכר שמו של התובע ולא נמסרו פרטים מזהים כלשהם. בנוסף, עמדו לנתבעים הגנות מכוח חוק הגנת הפרטיות, לרבות פעולה בתום לב ואינטרס אישי לגיטימי בהגנה על קנייני הבניין. כתוצאה מכך, השופט חייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.