עפ"ת 329/12

תקציר

בית המשפט אינו מסכים לטענת המערערת כי בית משפט קמא לא נתן אמון בעדותה, אלא סבר כי הגרסאות השונות לאירועים שהציגה היו ניסיון לשפר את עמדתה. בית המשפט תומך בקביעתו של בית משפט קמא כי המערער הבחין במנוח חוצה את הכביש ממרחק של 200 מטרים והיה עליו לנקוט אמצעי זהירות כדי להימנע מפגיעה בו, גם אם הפסיק ללכת לרגע. בית המשפט מסכים גם עם דחייתו של בית משפט קמא את טענת המערער כי המנוח רץ לפתע לכביש כדי להביא את כובעו, ומצא כי אין זה סביר שהכובע היה על ראשו בעת שנפגע. בנוסף, בית המשפט מוצא את החישובים ושחזור התאונה שנעשו על ידי הבוחן משכנעים ומקבל את קביעת הרשלנות של בית משפט קמא כנגד המערער. ערעורה של המערערת על הרשעתה נדחה. אשר לגזר הדין, בית המשפט אינו מקבל את טענת המערער כי שגה בית משפט קמא בקביעת העונש. בית המשפט מקיים את עונש המאסר ואת עונש הפסילה שהטיל בית משפט קמא, אך מקצר את תקופת המאסר לשמונה חודשים בשל ההשפעה הנפשית של התאונה על המערער. יתר חלקי העונש נותרו ללא שינוי, והמערערת מצווים להתייצב בכלא נווה תרצה במועד קצוב לריצוי עונשה.