ע"א 5333/14

תקציר

בהחלטה בעניין בקשות רשות הערעור ועיכוב הביצוע, החליט בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי להורות על הוצאות, תוך שמירה על טיעוניהם ההדדיים של הצדדים לדיון מאוחר יותר בערעור. ההחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע התבססה על העיקרון לפיו בעל דין מצליח צריך ליהנות מניצחונו ללא דיחוי, גם אם יוגש ערעור, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש כי כדי להצדיק שהות צריכים להתקיים שני תנאים: סיכוי טוב להצלחת הערעור, ואינדיקציה ברורה לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, במיוחד אם קיים סיכון ממשי שלא להשיב את הכסף אם הערעור יצלח. המבקש לא הביא ראיות מספקות לתמיכה בחשש אמיתי להתאוששות כלכלית, אלא רק הצביע על קשיים בקבלת החזר כספי אם יצליח בערעור, דבר שאינו מספיק כאשר המבקש הוא חברה יציבה וממומנת היטב. משכך, בקשת השהייה נדחתה גם מבלי לבחון את סיכויי הערעור. זאת ועוד, לאחר שבחן את טענות המבקש, מצא בית המשפט סתירות ביחס להסכמים פרוצדורליים ולאופיו של פסק הדין, שלא כתוארו על ידי המבקש. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ועיכוב הביצוע נדחה, כאשר המבקש נדרש לכסות את הוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪ בגין מענה לבקשת השהייה. פסק הדין ניתן ביום 13.10.2014.