ב"ש 21932/08

תקציר

בפרשת ב.ש. 322/80 מדינת ישראל נ' יחיעם אוחנה, בחן בית המשפט את הראיות שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי ההגנה על מנת לקבוע האם קיימות ראיות לכאורה התומכות בכתב האישום ומצדיקות את מעצרו של הנאשם עד תום המשפט. בית המשפט הדגיש כי לא העריך את מהימנות העדים בשלב זה, אלא בחן את התמונה הכוללת ואת סבירותן של הראיות. השופט רובינשטיין הרחיב עוד בנקודה זו, בקובעו כי ספקות באשר לעוצמת הראיות יכולים להצדיק חלופת מעצר. במקרה הספציפי דנן, נמצאו סתירות בעדויות המתלונן והמשיב ביחס לאירוע מסוים. המתלוננת התמהמהה בהגשת תלונה במשטרה ומסרה הצהרות סותרות. בתוך כך, הסבריו של המשיב בנוגע לתיקון רכבו עוררו חשדות. עם זאת, למרות כמה מחדלי חקירה, בית המשפט מצא כי הראיות הציגו תמונה כוללת התומכת בגרסת התביעה לאירועים וכי לא נפלו פגמים מהותיים בהודעות שיש בהן כדי להפחית באופן משמעותי את מהימנותן. בית המשפט הגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ועילות מעצר. עם זאת, בהתאם לעקרונות חזקת החפות והאמצעים המגבילים פחות להשגת מטרות המעצר, הורה השופט על תסקיר שירות המבחן לבגירים לבחינת חלופות למעצרו של המשיב. המשיב יישאר במעצר עד לקבלת החלטה אחרת, כאשר הדיון הבא נקבע ליום 23.11.08. פסק הדין ניתן בנוכחות בא כוח המבקש, המשיב ובא כוחו.