ת"א 2539-04-08

תקציר

המחלוקת היא על פירוק בעלות משותפת בחניון הממוקם בסמוך לחוף הים במערב תל אביב, בבעלות 27% של מרינה ו-73% של עיריית תל אביב. מרינה ביקשה לפרק את השותפות בדרך של מכירה, ואילו העירייה העדיפה חלוקה בעין. בית המשפט מינה שני מומחים לבחינת האפשרויות. המומחה הראשון, זוהר עירון, קבע כי ניתן לחלק את הנכס לפי מניות הבעלים, ואילו השני, ד"ר בועז ברזילי, הגיע למסקנה כי חלוקת החניון לשניים דורשת התאמות אך אפשרית. עוד הזכיר ברזילי כי ההפסד בשל פיצול החניון עמד על כ-11.52% מערכו, הפסד שלא נחשב בעיניו למשמעותי. עם זאת, לאחר בחינת הערכתו של ברזילי, מצא בית המשפט טעות בחישוביו וקבע כי ההפסד בפועל יעמוד על כ-17.27% משווי החניון, בסך של כ-3 מיליון שקל, שבית המשפט כן ראה בו הפסד משמעותי. פסק הדין העדיף את בקשתה של מרינה לפרק את השותפות באמצעות מכירת החניון, וקבע כי אין זה סביר לגרום להפסד של 3 מיליון שקל רק לצורך חלוקת הנכס. בית המשפט התחשב גם בצורך של העירייה במקומות חניה ציבוריים באזור והציע כי תנאי המכירה יוכלו להבטיח שחלק מהחניון יוקצה לחניה ציבורית במחירים מפוקחים. פסק הדין הסתיים בקביעת דיון לדיון בהליך המכירה וביקש מבאי כוח הצדדים להגיע.