בר"ע 1732-10-24

תקציר

השופטת דחתה את ערעור התובע בשל שפה לא מכבדת ומאיימת בה נעשה שימוש בבקשה, ועיכובים מיותרים שנגרמו עקב מעשיו של התובע. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהוועדה לא שקלה את מצבו הרפואי של התובע באופן הוגן וראוי. החלטות הוועדה בנוגע למצבו הנפשי של התובע, מצבו האורתופדי, מצבו הנוירולוגי ומוגבלותו נמצאו כולן סבירות ומנומקות כראוי. השופט הסכים עם הפעלת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה ולא מצא כל טעות משפטית או חוסר הגינות בנהליה. כמו כן, בית המשפט שקל את החלטת הוועדה שלא להחיל סעיף ליקוי ספציפי וקבע כי יש להחזירו לוועדה לבירור, שכן ההיגיון מאחורי החלטתם לא היה ברור. עוד ציינה השופטת כי הבקשה ארוכה שלא לצורך וכללה פרטים וצדדים לא רלוונטיים, ולכן דחתה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.