עת"מ 29350-09-10

תקציר

בית המשפט החליט כי לא הייתה עילה מוצדקת להתערב בהחלטת הוועדה הבין-משרדית בנוגע למעמדם של העותרים, משפחה המבקשת לקבל תושבות קבע בישראל מטעמים הומניטריים. המשפחה נימקה את נוכחותם של שתי בנותיהם ונכדיהם החיים בישראל כהצדקה לכך, אך הוועדה הבין-משרדית מצאה כי נסיבותיהם אינן עולות לכדי טעמים הומניטריים מיוחדים. בית המשפט הכיר בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשות המנהלית במקרים כאלה וראה את החלטת הוועדה סבירה, ללא פגמים נראים לעין. זאת ועוד, טענת העותרים כי יש להעניק להם תושבות מכוח החלטת ממשלה מס' 156 נדחתה אף היא, שכן העותרים לא עמדו בדרישות, מה גם שבתה של העותרת הייתה בגירית והחזיקה ברישיון ישיבה משלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בסיס להתערבות שיפוטית ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיב. צווי הביניים האוסרים על הוצאת המשפחה מהארץ הוסרו, וניתנה להם שהות עד אוקטובר 2011 לארגן את עזיבתם.