עש"א 46759-04-24

תקציר

חברה המשווקת ברי מים עמדה בפני עיצום כספי בסך 2.5 מיליון שקל שהטילה הרשות להגנת הצרכן (הרשות) בגין הפרות רבות של חוק הגנת הצרכן. ההפרות כללו הטעיית לקוחות, אי מסירת פרטים במהלך שיווק מרחוק והתנהלות לא תקינה של טכנאים במהלך ביקורי בית. לפני יישום העיצום ביקשה החברה דחייה, אך זו נדחתה על ידי הרשות. החברה ערערה ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, נשוא פסק דין זה. כדי להצדיק את בקשתם, טענה החברה כי סיכויי הערעור שלהם להצליח בשל טעויות לכאורה בהחלטת הרשות וכי סירוב לעיכוב יוביל לקריסתם. בתוך כך, ברשות הדגישו כי החוק בדרך כלל אינו קובע עיכוב ביצוע בהגשת ערר וכי המחזור השנתי של החברה גבוה משמעותית מסכום הסנקציה. השופט קבע כי החברה אמנם עמדה בדרישת סיכויי הערעור, אך טענתם בדבר קריסה פיננסית התקבלה באופן חלקי בלבד. השופט ציין כי המחזור השנתי של החברה הוא משמעותי, ונע בין 30 ל-40 מיליון שקל, וכי ניתן לשלם את הסנקציות בתשלומים. לפיכך, רק מחצית מסכום העיצום קיבלה דחייה עד להכרעה בערעור, ואילו את המחצית השנייה יש לשלם באופן מיידי. השופטת הדגישה כי פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים וכי היה על החברה להתייחס לאפשרות פריסת התשלומים.