ת"פ 8866-11-18

תקציר

השופט דחה את בקשת ההגנה לזכות את הנאשם מכמה נימוקים מקדמיים. ראשית, השופט מצא כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לביסוס עילה לכאורה נגד הנאשם בגין העבירות בהן הואשם לפי סעיפים 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה. די היה בראיות התביעה, אם סברו, כדי להפריך את טענת הנתבע כי החשבוניות המדוברות משקפות עסקאות אמיתיות. שנית, השופט קבע כי כתב האישום אושר כראוי על ידי פרקליטות המחוז, שכן העבירות בהן הואשם היו בתחום סמכותה של המשרד, והעובדה שהחקירה נוהלה על ידי חוקרי מע"מ לא השפיעה על תוקפו של כתב האישום. שלישית, השופט שקל את טענת הנאשם כי חקירתו הייתה פגומה והסתיימה בתמליל לא מדויק, אך הגיע למסקנה כי מדובר בסוגיה שיש לבחון עד תום במהלך המשפט ואינה מצדיקה זיכוי בשלב זה. לבסוף, דחה השופט את טענת האכיפה הבררנית, וציין כי ההחלטה שלא להעמיד לדין אנשים אחרים ואת החברה הייתה סבירה והתבססה על הנסיבות הספציפיות של מעורבותם. הנאשם נצטווה להציג את הגנתו, אם בכלל, והמשפט יימשך. החלטה זו נמסרה בכתב בשל תקנות שעת חירום הנוגעות למצב החירום הכלכלי.