ת"פ 48124-11-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בהתבסס על חומר המקרה שסופק: **ניתוח משפטי: ת"פ 48124-11-21 מדינת ישראל נ' פרץ (עציר) ואח'** **רקע עובדתי:** הנאשם, יאיר פרץ, הורשע בעבירות של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א) רישא לפקודת הסמים המסוכנים) וסחר בסמים מסוכנים (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים). עובדות כתב האישום המתוקן גורסות כי בתאריך 4.11.2021, הנאשם, יחד עם אחר וקטין, החזיק בדירתם סמים מסוכנים מסוג קנבוס (כ-4,945 גרם), קוקאין (כ-1.16 גרם), ו-MDMA מעורב בקטמין (כ-0.76 גרם). בנוסף, נתפס בדירה כסף מזומן, חלקו שייך לנאשם. ביום זה, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג MDMA (כ-1.07 גרם) לשוטרת סמויה בתמורה לכסף. **דיון משפטי:** 1. **הערכים המוגנים והחומרה הראייתית:** * **המאבק בנגע הסמים:** בית המשפט מדגיש את הצורך בעקירת נגע הסמים מן השורש, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה (ע"פ 972/11 יונה, ע"פ 6029/03 שמאי). הסם מסבים נזק עצום הן למשתמשים והן לחברה בכללותה. * **הגנה על שלום הציבור:** הפסיקה מדגישה כי החזקה שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים פוגעים בהגנה על שלום הציבור, ומונעים ממחוללי פשיעה על גווניה השונים (רכוש, אלימות, תעבורה). * **הגנה על גופם של צרכני הסמים:** הפגיעה בצרכנים קיימים ופוטנציאליים, וגרירתם לביצוע עבירות נוספות לצורך מימון הסם, מהווים נדבך משמעותי בחומרת העבירה (ע"פ 9482/09 ביטון). * **כמות הסמים וסוגם:** הכמות המשמעותית של קנבוס, יחד עם כמויות הקוקאין וה-MDMA, מחלקם לאריזות, מעידים על כוונת סחר והפצה. בית המשפט מכיר בחומרתו של ה-MDMA, "סם המסיבות" המסוכן (ת"פ 69783-10-18 אברמסון), אף אם הכמות במקרה זה אינה גבוהה במיוחד. * **סחר בסם:** ביצוע עסקת סחר בפועל, אף אם לשוטרת סמויה, מחייב התייחסות חמורה. 2. **מדיניות ענישה וקביעת מתחם עונשי:** * **הוראות חוק:** סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (החזקה שלא לצריכה עצמית) וסעיף 13 לפקודה (סחר) מהווים את הבסיס המשפטי להרשעה. סעיף 29(א) לחוק העונשין (עבירות שנעברו ע"י שניים או יותר) וסעיף 19א לפקודה (עונשים על סחר) רלוונטיים אף הם. * **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט סקר מגוון פסקי דין להבנת מתחמי ענישה במקרים דומים. דוגמאות בולטות: * **ת"פ 32543-08-21 מועלם:** מכירה (22.6 גרם) והחזקה (482.88 גרם קנבוס, 3.387 גרם קוקאין, 8 יחידות MDMA). מתחם 10-24 חודשי מאסר, הוטלו 15 חודשים. * **ת"פ 48941-01-21 פוסטוב:** סחר (30 גרם קנבוס), החזקה (7.58 גרם קטמין, 7.43 גרם קוקאין, 43.74 גרם קנבוס). מתחם 15-32 חודשי מאסר, הוטלו 26 חודשים. * **ת"פ 9933-08-20 טדלה:** החזקה (1,300 גרם קנבוס). מתחם 6-18 חודשי מאסר, הוטלו 12 חודשים. * **עפ"ג 23768-01-23 טייב:** החזקה (2 ק"ג קנבוס). מתחם 8-20 חודשי מאסר, הוטלו 11 חודשים (הופחת ל-9 חודשי עבודות שירות בערעור). * **ת"פ 21178-03-23 שמואל:** החזקה (10.75 ק"ג קנבוס, 290 אריזות). מתחם "ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל", הוטלו 8 חודשי עבודות שירות. * **ת"פ 27605-10-20 משני:** החזקה (1.723 גרם קנבוס). מתחם "מחודש ועד 8 חודשי מאסר בפועל", הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל. * **רע"פ 1830/16 רקיבי:** החזקה (2.3 ק"ג חשיש). מתחם 6-15 חודשי מאסר, הוטלו 8 חודשים. * **ת"פ 63029-12-20 שליף:** החזקה (1.033 ק"ג קנבוס, 1.125 ק"ג חשיש). מתחם 6-18 חודשי מאסר, הוטלו 9 חודשים. * **ת"פ 65951-07-20 גרמי:** החזקה (1.4 ק"ג קנבוס). מתחם "ממאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר", הוטל חודש עבודות שירות. * **ת"פ 67471-06-18 קרקוס:** החזקה (4 ק"ג קנבוס). מתחם 9-18 חודשי מאסר, הוסט מהמתחם לצו של"צ 400 שעות. * **ת"פ 14782-06-18 אלעול:** החזקה (3.8 ק"ג קנביס). מתחם 9-24 חודשי מאסר, הוטלו 9 חודשי עבודות שירות. * **קביעת המתחם בענייננו:** בית המשפט קובע מתחם עונשי הנע **בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל**. מתחם זה משקף את חומרת העבירות (החזקה בכמויות ניכרות, סוגי סמים שונים, סחר) ואת הפסיקה הקיימת. 3. **התייחסות למצבו הנפשי של הנאשם ו"קרבה לסייג לאחריות פלילית":** * **טענת ההגנה:** ההגנה טענה כי מצבו הנפשי של הנאשם והאבחנות הפסיכיאטריות (הפרעה דו-קוטבית, PTSD, אישיות גבולית) מקרבים אותו לסייג לאחריות פלילית (סעיף 34ח' לחוק העונשין) ומצדיקים ענישה מקלה. * **חוות דעת פסיכיאטריות:** בית המשפט בחן בקפידה את חוות הדעת הפסיכיאטריות. נקבע באופן עקבי כי: * סמוך למועד ביצוע העבירות (4.11.2021), הנאשם לא היה שרוי במצב פסיכוטי, מאני או דיכאוני מג'ורי. אשפוזיו הפסיכיאטריים התרחשו רק לאחר מתן הכרעת הדין. * הנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית. * לא נמצא כל קשר סיבתי בין מצבו הנפשי (בעת ביצוע העבירות) לבין יכולתו להבין את מעשיו או לשלוט בהם. * אף לגבי עבירות מאוחרות יותר, שנעשו לאחר אשפוזים ואבחנות, נקבע כי התנהגותו לא נבעה מתסמינים נפשיים בגין מחלת נפש, וכי לא נמצא קשר סיבתי למעשיו. * **פסיקה בנושא:** בית המשפט מזכיר את הפסיקה הקובעת כי מצב נפשי אינו בינארי, וכי קיים ספקטרום רחב. עם זאת, נטל ההוכחה לקשר סיבתי או להשפעה על כושר השיפוט מוטל על הנאשם (ת"פ 41307-03-20 הוכברג). * **הכרעה:** בית המשפט דוחה את טענת ההגנה כי עניינו של הנאשם קרוב לסייג לאחריות פלילית. זאת, מכיוון שלא נמצאה אינדיקציה לקושי פסיכיאטרי משמעותי במועד ביצוע העבירות, אשר השפיע על כושר השיפוט או השליטה העצמית. 4. **שיקולי ענישה נוספים (הקלה):** * **גיל צעיר:** הנאשם היה כבן 18 במועד ביצוע העבירות. בית המשפט מכיר בכך ששיקול דעתו של נער בן 18 שונה מזה של אדם בוגר. * **הודאה והכרה:** הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות מוקדמת. למרות שהליכים התארכו, הודאתו חסכה זמן שיפוטי מסוים בכך שלא נדרשה התייצבות עדים. * **התדרדרות נפשית ואירועי אוקטובר 2023:** בית המשפט מתחשב בהחמרה המשמעותית במצבו הנפשי של הנאשם לאחר הכרעת הדין, בין היתר בשל חשיפתו לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 (PTSD, 40% נכות נפשית). מצב זה הופך ענישה בדמות מאסר לקשה יותר. * **גילוי יוזמה והצלת חיים:** בית המשפט מציין כי במהלך אירועי פסטיבל הנובה, הנאשם גילה יוזמה והציל משתתפים אחרים, שיקול המהווה גם הוא נדבך של הקלה. * **התחייבות לשיקום:** בית המשפט מביע תקווה כי הנאשם אכן ישכיל לפנות להליך שיקומי. * **עבודות שירות/צו מבחן/של"צ:** אף שבית המשפט לא קיבל בקשות נוספות לדחיית גזר הדין לשם השלמת קליטה ב"בית מאזן", הוא מתחשב בצורך בשיקום. 5. **קביעת העונש הספציפי:** * **מיקום במתחם:** בית המשפט מחליט למקם את עונשו של הנאשם **ברף התחתון של המתחם** שנקבע (12-24 חודשי מאסר בפועל). * **מאסר בפועל:** **12 חודשי מאסר בפועל**, בניכוי ימי מעצרו. * **מאסר מותנה:** * 8 חודשי מאסר ל-3 שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע. * 4 חודשי מאסר ל-3 שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון. * **קנס:** 2,000 ₪. * **הכרזה כסוחר סמים וחילוט:** הנאשם הוכרז כסוחר סמים, והורה על חילוט סך של 8,540 ₪ שנתפסו בדירה. **חידושים או דגשים משפטיים:** * **איזון בין חומרת העבירה לבין מצב נפשי מתפתח:** המקרה ממחיש את המורכבות בקביעת עונש כאשר מצבו הנפשי של הנאשם מתפתח ומשתנה משמעותית לאחר ביצוע העבירות, במיוחד על רקע אירועים טראומטיים. בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך להטיל עונש הולם על עבירות חמורות לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות המשתנות. * **הבחנה בין "קרבה לסייג" לבין "התדרדרות נפשית לאחר המעשה":** בית המשפט מבחין היטב בין מצב נפשי שהשפיע על כושר השיפוט בעת ביצוע העבירה (התנאי ל"קרבה לסייג"), לבין התדרדרות נפשית שהתרחשה לאחר מכן. הדבר חיוני לשם שמירה על עקרונות האחריות הפלילית. * **החשיבות של חוות דעת פסיכיאטריות עיתיות:** התמונה העולה מחוות הדעת הפסיכיאטריות, במיוחד בפרקי זמן שונים (סמוך לביצוע העבירה, ולאחר מכן), מאפשרת לבית המשפט לבסס את החלטתו באשר להשפעת המצב הנפשי על יכולת השליטה והשיפוט. * **המשקל הניתן לגיל צעיר ונסיבות אישיות:** למרות חומרת העבירות, בית המשפט מצא לנכון להקל בעונש בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, ובנוסף, להשפעת אירועי ה-7 באוקטובר, ההתמודדות עם PTSD, והעובדה שגילו 40% נכות נפשית. **מסקנות:** גזר הדין משקף החלטה מאוזנת, המכירה בחומרת עבירות הסמים, ובמקביל, מתחשבת בנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, ובפרט בהתפתחות מצבו הנפשי שלאחר ביצוע העבירות. קביעת המתחם העונשי נעשתה על בסיס מגוון רחב של פסקי דין רלוונטיים, תוך התאמה לפרטי המקרה. ההחלטה למקם את העונש ברף התחתון של המתחם נובעת משיקולי הקלה משמעותיים, כולל הגיל הצעיר, ההודאה, וההתדרדרות הנפשית המשמעותית לאחר ביצוע העבירות, על רקע אירועים טראומטיים.