תפ"ח 56509-05-19

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס לעבירות מין שביצע הנאשם באינטרנט ב-27 מתלוננות, בהן קטינים בגילאי 15-17, במשך תקופה של כשנתיים. העבירות כללו פגיעה בכבודם, פרטיותם וביטחונם האישי של הקורבנות, וכן בזכותם לאוטונומיה על גופם. הנאשם השתמש באמצעים מתוחכמים כדי לתמרן ולהונות את קורבנותיו כדי שיספקו את תאוותיו המיניות, תוך ניצול תמימותן ואמונתן כי הן מתקשרות עם אישה צעירה. השופטים קבעו כי מעשים אלה מהווים אירוע אחד, נוכח אופיים החוזר ונשנה של המעשים והיעדר הבדלים מהותיים ביניהם, למרות שמדובר בקורבנות שונים. הם הדגישו את חומרתן הבינונית-גבוהה של העבירות, במיוחד אלה שהגיעו לשלב המשפט, ודחו את טענת ההגנה כי הן היו בהסכמה ולכן פוגעות פחות. הערכים החברתיים בהם נפגע הנאשם נחשבו בינוניים-גבוהים, ונסיבות ביצוע העבירות הוגדרו כמחמירות, בשל ריבוי הקורבנות, משך העבירות והטעיית הנאשם. נדונה מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, תוך שימת דגש על הסכנות הייחודיות הטמונות בעבירות אינטרנט, לרבות קלות ביצוען ופגיעה פוטנציאלית בקורבנות רבים. השופטים התייחסו למספר פסקי דין קודמים לשם השוואה והגיעו למסקנה כי טווח הענישה ההולם למעשיו של הנאשם הוא 4 עד 7.5 שנות מאסר, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעים. בקביעת העונש הביאו השופטים בחשבון נסיבות מקלות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות שיתוף הפעולה של הנאשם, הודאתו ופוטנציאל שיקומו. עם זאת, הם שקלו גם את הצורך בהרתעה אישית, הרתעה ציבורית ואת הסיכון הבינוני של הנאשם לבצע עבירה חוזרת. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר, בניכוי תקופת המאסר, ולאחר מכן 18 חודשים ו-9 חודשי מאסר על תנאי, וצו פיצוי בסך 2,000 ש"ח לכל אחד מ-17 המתלוננים באישומים השני עד ה-14.