תו"ב 30907-10-16

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם אשם בשימוש בקרקע המיועדת למגורים למטרות מסחריות ללא היתר בנייה, הפרה ברורה של התב"ע החלה. הנאשם הורשע על סמך הודאתו ועמד בפני תביעה לעונש מצד המאשימה. הנתבע טען להקלה בעונשו, וטען לאכיפה בררנית, הפרת הבטחה שלטונית ומטרה ציבורית של המבנה המשמש כמכולת קהילתית. עם זאת, השופט דחה טענות אלה. לצורך אכיפה בררנית, הנאשם לא הביא ראיות מספיקות לכך שעסקים אחרים פעלו ללא היתרים באותו מתחם. באשר להבטחה השלטונית, ציין השופט כי לגורמים בעירייה אין סמכות להבטיח היתר בנייה או לוותר על אכיפה, במיוחד כאשר היא מנוגדת לחוקי התכנון והבנייה. השופט הכיר בערך החברתי של המכולת המשרתת את הקהילה, אך הדגיש כי עבירות תכנון ובנייה הן סוגיה חמורה. מקרים קודמים של בנייה בלתי חוקית ושימוש בקרקע נסקרו, והראו מדיניות רווחת של הטלת קנסות והתחייבויות כספיות. בהתחשב בנסיבות, השופט קבע את העונש ההולם בין 30,000 ל-50,000 ₪. בסופו של דבר נגזר על הנאשם לשלם קנס בסך 40,000 ₪, אותו ניתן להמיר בעונש מאסר של 6 חודשים, שישולם בתשלומים. כמו כן, היה עליהם לחתום על התחייבות עצמית בסכום כפול כדי להימנע מביצוע עבירות תכנון ובנייה למשך שנה או להישלח ל-90 ימי מאסר. בנוסף, הוצא צו הפסקת שימוש והריסה למבנה, כאשר המאשימה מוסמכת לבצעו אם הנאשם לא יעמוד בו בתוך שנה. המאשימה יכולה גם לרשום את הבנייה החריגה אצל רשם המקרקעין. לנאשם ניתנה האפשרות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. גזר הדין ניתן שלא בנוכחות שני הצדדים בהסכמת באי כוחם.