תפ"ח 21310-07-10

תקציר

הכרעת הדין התבססה על עדות הקורבן, עדויות פיזיות על פציעתו של הקורבן ועדויות שוטרים שהגיבו לזירה. הקורבן והנאשם נפגשו באינטרנט וסיכמו להיפגש פנים אל פנים פעמיים. בפגישתם השנייה התנהג הנאשם בתוקפנות, אנס את המתלוננת פעמיים, ביצע בה מעשה סדום וניסה לבצע בה מעשה סדום דרך הפה תוך איום באלימות ופציעה. עדותה של הקורבן הייתה מפורטת ועקבית, והותירה רושם אמין על בית המשפט. בתוך כך, גרסת הנאשם לאירועים הכילה סתירות רבות ולא נתמכה בראיות. הנאשם טען כי המפגש היה בהסכמה, אך מעשיו, שכללו איומים ואלימות, הצביעו אחרת. הבדיקה הרפואית של הקורבן זמן קצר לאחר האירוע אימתה את גרסתה לאלימות ולפציעות מהן סבלה. בנוסף, עדותם של השוטרים שהגיעו למקום תמכה בגרסתו של הקורבן לאירועים. ככלל, עדותו של הקורבן נמצאה אמינה ועקבית עם הראיות, בעוד שגרסתו של הנאשם לא הייתה אמינה וסתרה את הראיות הקיימות. על בסיס זה הרשיע השופט את הנאשם באונס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה סדום, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.