ת"פ 78082-09-25

תקציר

## ניתוח משפטי: ת"פ 78082-09-25 מדינת ישראל נ' איסלאם אבו בסל (עציר) **מבוא:** פסק דין זה עוסק בהרשעתו של הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים שעיצבו את הכרעת הדין והגזירה, תוך הדגשת חידושים ודגשים שנבחנו על ידי בית המשפט. **עיקרי הרשעת הנאשם:** הנאשם הודה והורשע על פי עובדות כתב אישום מתוקן, הכוללות תקיפה פיזית חמורה של בת זוגו, הכוללת סטירות, חניקה, השלכה על הרצפה, השחתת רכוש (טלפון נייד), איומים כלפי בתה הקטינה של בת זוגו, לרבות איום בירי, ושימוש באלימות באמצעות מטאטא שהובילה להתעלפותה של המתלוננת. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **איחוד עבירות והגדרת מתחם עונש הולם:** * **עיקרון "הקשר ההדוק" (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י):** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם אחד עבור כלל העבירות, נוכח העובדה שמרבית המעשים בוצעו כלפי אותה מתלוננת בפרק זמן קצר. עיקרון זה מאפשר התייחסות הוליסטית לנסיבות העבירה ומונע פיצול שרירותי של מקרים קשורים. * **עיקרון ההלימה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י):** בית המשפט הדגיש את הצורך להתחשב בערך החברתי שנפגע (שלמות גוף, בריאות, ביטחון, חירות נפשית, קניין), במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. במקרה זה, הודגש במיוחד הערך המוגן של הגנה על נשים מפני אלימות זוגית. 2. **חשיבות מיוחדת לאלימות במשפחה:** * **"רעה חולה" (רע"פ 6577/09 צמח נ' מ"י):** בית המשפט ציטט את השופט ג'ובראן, אשר הגדיר עבירות אלימות ואיומים, ובפרט כלפי בנות זוג, כ"רעה חולה" שבתי המשפט מצווים להיאבק בה. הדבר משקף את החשיבות המוסדית והחברתית המוקנית למאבק באלימות במשפחה, מעבר לנסיבותיו האישיות של הנאשם. * **התמודדות עם חזרתיות:** חרף הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות אלימות כלפי אותה מתלוננת, ובפרט ריצוי מאסר בפועל, הוא שב וביצע עבירות דומות. הדבר העלה חשש ממשי להישנות התנהגות אלימה, כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, והשפיע על חומרת הענישה. 3. **הערכת סיכון והתמודדות עם הכחשה ופגיעה בדימוי:** * **היעדר גילוי אמפתיה והכרה בנזק:** שירות המבחן הדגיש כי הנאשם התקשה להכיר במצוקה ובנזק שנגרמו למתלוננת, נעדר אמפתיה, ואף הביע נכונות לנהוג באופן דומה בעתיד. * **תפיסות רכושניות ואלימות:** תסקיר שירות המבחן הצביע על תפיסות רכושניות של הנאשם כלפי המתלוננת, וחוויה שלפיה היא חייבת להיענות לרצונותיו, בין היתר בשל תמיכתו הכלכלית בה. תפיסות אלו, בשילוב עם קשיים בוויסות דחפים ואימפולסיביות, יצרו הערכת סיכון גבוהה להישנות האלימות. * **סירוב להכרה בנזקקות טיפולית:** הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות והאלימות במשפחה, תוך שהוא מציג חזות חיובית ונורמטיבית, דבר המעיד על חוסר בשלות להליך טיפולי מעמיק, כפי שהתבטא גם בסיום טיפול קודם. 4. **התייחסות לנסיבות הקורבן:** * **הגנה על קטין:** האיום שהופנה כלפי בתה הקטינה של המתלוננת, ככלי להפחדה או ניסיון לשלוט בה, נטל משקל משמעותי בהכרעת הדין והגזירה, והדגיש את חומרת המעשים. * **עמדת המתלוננת:** בית המשפט נתן דעתו לעמדתה הסלחנית של המתלוננת, ואף לרצונה לשקם את היחסים. עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהתרשמות שירות המבחן בדבר תלותה הכלכלית והרגשית, סבלה מאלימות מתמשכת, בידוד ושליטה, ונטייתה לצמצם ולהקטין את מעשי הנאשם. הדבר מבהיר כי עמדת הקורבן אינה מהווה תמיד את הדבר המכריע, במיוחד כאשר קיים חשש ממשי להמשך האלימות. 5. **שיקולים לעונש וקביעת מתחם הענישה:** * **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר פסיקות רלוונטיות, הכוללות מנעד רחב של ענישה, החל ממאסר על תנאי במקרים קלים, וכלה במאסרים בפועל לתקופות לא מבוטלות במקרים חמורים יותר. הציטוטים מפסיקות אלו מדגימים את הטווח העונשי הקיים בעבירות דומות, ומסייעים בביסוס מתחם הענישה שנקבע. * **חומרת המעשים:** בית המשפט קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה, לאור עוצמת האלימות, שימוש בחפצים (מטאטא), חבלות שנגרמו, והאיומים כלפי הקטינה. * **התחשבות בחומרות והקלות:** * **לקולא:** הודאת הנאשם, נטילת אחריות, הבעת חרטה, חסכון בזמן שיפוטי, גילו הצעיר, מצבו הבריאותי (מום ברגל וכאבים), ועמדתה הסלחנית של המתלוננת. * **לחומרא:** עברו הפלילי (הרשעה קודמת בעבירות דומות כלפי אותה מתלוננת), חוסר ההרתעה של עונשים קודמים, דפוסי התנהגות אימפולסיביים, קשיים בוויסות דחפים, שימוש אינטנסיבי בסמים, שלילת נזקקות טיפולית, תפיסות רכושניות, והערכת סיכון גבוהה להישנות האלימות. 6. **החלטה עונשית:** * **מתחם עונש הולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם של 10 עד 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. * **גזר דין:** הוטל על הנאשם מאסר בפועל של 14 חודשים, בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של 3 חודשים, כך שסך הכל ירצה 17 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטלו מאסרים על תנאי לתקופות של 3 ו-6 חודשים, לתנאי שלא יעבור עבירות אלימות או איומים. * **המלצה שיקומית:** בית המשפט המליץ לשירות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בתוכנית שיקומית, בהתאם להמלצת שירות המבחן. **מסקנות:** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי אלימות במשפחה, במיוחד כאשר מדובר בחזרתיות ובהיעדר הכרה של הנאשם בבעייתיות התנהגותו. בית המשפט איזן בין שיקולי גמול והרתעה, לבין נסיבות אישיות וקשיים, אך הדגיש כי ערכים מוגנים כמו שלמות גופו וביטחונו של אדם, ובפרט אישה, גוברים. ההתייחסות המעמיקה לתסקיר שירות המבחן, אשר העלה ממצאים מדאיגים בנוגע לדפוסי התנהגות, שימוש בסמים, ותפיסות רכושניות, שימשה בסיס משמעותי לקביעת העונש. האיום כלפי הקטינה היווה אף הוא גורם מחמיר. ההמלצה לטיפול שיקומי, למרות חוסר נכונותו של הנאשם כרגע, משקפת את השאיפה למנוע הישנות עתידית, אך לא באה במקום ענישה מוחשית.