ת"א 27585-08-21

תקציר

השופטת דחתה את התביעה לביטול הסכם פשרה בין התובעים לנתבעת בשל היעדר ראיות משכנעות שהציגו התובעים. התובעים ביקשו לבטל את ההסכם בטענה כי יתרת החוב הכוללת צוינה באופן שגוי וכי הם פרעו חלק ניכר ממנה. עם זאת, השופט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. המסמך שהוצג על ידי התובעים כראיה ליתרת החוב לא נחשב לראיה חלוטה, וטענות התובעים לפירעון משמעותי לא הוכחו. יתר על כן, השופט קבע כי הסכם הפשרה לא נחתם תחת לחץ, עושק או ללא שיקול דעת. התובעים היו מודעים לטענותיהם בנוגע לחוב טרם חתימתם והיו להם מניעים משלהם, לרבות הפסקת הליכי הוצאה לפועל כנגד אביה של התובעת. גם לחציו ואיומיו של הנאשם לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נחשבו לאמצעי השפעה לגיטימיים. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעים לא הוכיחו פגמים משמעותיים בגיבוש הסכם הפשרה המצדיקים את ביטולו, ועל כן התביעה נדחתה. לאור הממצאים על התנהלות הנתבעת, חויבו התובעים בתשלום הוצאות מופחתות בסך 20,000 ₪, עם זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.