בש"א 24448/06

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת הנתבעת לחופשה לצורך התגוננות מתביעה שהגישה התובעת, כלל תיירות, להשבת הלוואה שניתנה לנתבעת, גב' ירדני, בקשר עם מיזם תיירות משותף. ההלוואה, עליה הוסכם בהסכם הלוואה כתוב, הייתה אמורה להיות מוחזרת בתוך שבע שנים. לטענת כלל תיירות, הנתבעת לא עמדה בפירעון ההלוואה ודרשה תשלום. להגנתה טענה גב' ירדני כי לצדדים היה הסכם בעל פה לפיו ההלוואה תוחזר מרווחי המיזם המשותף, שהיא הייתה בעלים חלקיים שלו. היא הדגישה כי בשל האינתיפאדה והפגיעה בענף התיירות שבאה בעקבותיה, הפרויקט לא הניב רווחים והפך את ההחזר לבלתי אפשרי. זאת ועוד, טענה גב' ירדני כי התובעת הייתה מודעת למשאביה הכספיים המוגבלים וכי ההלוואה הייתה במהותה הלוואת "נון ריקורס". עוד נטען, כי דרישת התובע לפירעון הוגשה באיחור, דבר שגרם לחיובי ריבית נוספים שניתן היה להקל בהם אילו התובע היה פועל מוקדם יותר, בהתחשב בכך שמצבה הכלכלי של גב' ירדני היה ידוע להם. כלל תיירות דחתה טענות אלה וטענה כי הסכם ההלוואה הכתוב, שאין בו כל התייחסות לפירעון מותנה, הוא הבסיס המשפטי הבלעדי. עוד נקבע בהסכם כי כל שינוי צריך להיעשות בכתב, חתום על ידי שני הצדדים. במהלך חקירתו הנגדית של מר ירדני התגלו אי עקביות מסוימת, בעיקר בנוגע להסכמים המילוליים לכאורה ולהחזר חלק מההוצאות הקשורות לפרויקט על ידי גב' ירדני. עם זאת, השופטת הדגישה כי בשלב מקדמי זה יש לאפשר לנתבעת להציג את הגנתה, מה גם שחלק מהנסיבות החיצוניות עשויות להצביע על הבנה שונה בין הצדדים מזו שנקבע במפורש בהסכם ההלוואה. לפיכך, בקשת רשות ההגנה התקבלה, אך בתנאים: על גב' ירדני להפקיד ערבות בסך 100,000 ₪ תוך 45 יום ולשלם 20,000 ₪ + מע"מ הוצאות משפט, כאשר האחרון ייקבע על סמך פסק הדין. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים ביום כ"ה אב תשס"ח (26.8.2008), ונחתם על ידי השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.