ת"א 21483-06-14

תקציר

התובע רכש דירה מהנתבע אך סירב לקבלה בתחילה בשל ליקויים שונים. מדובר בתביעות כספיות בגין ליקויי בניה לפי חוק המכר (דירות) והפרות חוזיות נוספות של הסכם הרכישה. התובע דורש סך של 160,000 ₪ הכולל 27,000 ₪ בגין עיכוב החזקה, 77,800 ₪ בגין ליקויי דירה בתוספת הוצאות נלוות, 7,631 ₪ בגין תשלומים שנגבו באופן שגוי ו-30,000 ₪ בגין עוגמת נפש. הנתבעת טוענת כי אין יריבות בין הצדדים וכי התובעת לא אפשרה להם לתקן את הליקויים ולכן יש לדחות את התביעה. בית המשפט מינה מומחה שקבע כי הליקויים הסתכמו ב-40,391 ₪. השופט קבע כי טענותיו המקדמיות של הנתבע אינן תקפות וכי התובע נתן לנתבע הזדמנות לתקן את הפגמים טרם הגשת התביעה. עם זאת, לא נמצא כי הנאשם פעל בהקדם. השופטת בדקה גם את איחור במסירת הדירה ומצאה כי התובע זכאי לפיצוי בסך 5,250 שקל, אך כבר קיבל מהנתבע 16,917 שקל. לפיכך, יש לנכות את הסכום ששולם ביתר מהסכום המגיע לתובע. בהתייחס לליקויי הבנייה, בחן השופט את הערכות הליקויים על ידי מהנדס התובע, אדריכל הנתבעת ומומחה בית המשפט וקיבל את המלצות המומחה במידת הצורך. השופטת פסקה לתובע 48,700 שקל בגין ליקויי בנייה, מתוכם 7,100 שקל נוספים בהתאם לדיון. טענות נוספות כללו ירידת ערך, אשר נדחו מאחר שהתובע לא הביא ראיות. השופטת גם דחתה את תביעת התובעת לזיכוי מונה חשמל, שכן הוסכם בחוזה כי התובעת תשלם עבורו. תביעות אחרות כללו פתח אוורור, אריחי מרפסת והחזרים כספיים לתובע, אשר נדחו כולן מחוסר ראיות או הצדקה. עם זאת, השופט פסק לתובע 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשל התנהלות הנתבעת באי מענה לפניות התובע. לסיכום, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 45,000 ₪ בתוספת ריבית סטטוטורית מיום התביעה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪.