בג"צ 542/76

תקציר

העותרת מספקת שירותי טלקס למי שאין ברשותו קווי טלקס משלו. העותרת קיבלה קווי טלקס ראשונים ממשרד התקשורת מבלי לציין את כוונתה להשתמש בהם לעסקיה. לאחר התראה מהמשרד, החל העותר במשא ומתן לקבלת היתר, שניתן בסופו של דבר לשנתיים. עיסוקה של העותרת כלל קבלת הודעות מלקוחות בארץ המיועדות לנמענים בחו"ל, הדפסתן והעברתן באמצעות רשת הטלקס. התהליך התהפך עבור הודעות שנשלחו מחו"ל ללקוחות בארץ. ענייניה של העותרת החלו כאשר ביקשה לבצע שני שינויים במודל העסקי שלה. ראשית, היא רצתה להעביר הודעות לנמענים בחו"ל שאין להם מכשירי טלקס, תוך שימוש בצדדים שלישיים כדי להעביר את ההודעות בטלפון. שנית, העותרת ביקשה להשתמש בשיטת תקשורת חדשה הכוללת מכשיר "מודם", שתאפשר לה לעבור מרשת הטלקס לרשת הטלפונים, להגביר את המהירות ולהוזיל את עלויות השידורים. משרד התקשורת הזהיר את העותרת מפני ביצוע שינויים אלה ללא היתר ואיים לבטל את רישיונה. לאחר מכן הגישה העותרת עתירה לבג"ץ, בה ביקשה להמשיך בעסקיה ללא תנאים או תשלומים מיוחדים. לחילופין, היא ביקשה היתר חדש ללא תנאים או תשלומים נוספים, או בתעריפים הקודמים. בג"ץ קבע כי העותרת נזקקה להיתר להפעלת העסק שלה, הן במתכונתו הראשונית והן לאחר השינויים המוצעים. למדינה מונופול על מערכות טלגרף וזכותה להסדיר את השימוש בהן, לרבות התרת השימוש בהן למטרות מסחריות והגדרת היקף השימוש בהן. טענת העותרת כי התקנות המגבילות את השימוש הן הרחבה פסולה של מונופול המדינה נדחתה. עוד קבע בית המשפט כי המשיבה אינה מחויבת להעניק לעותרת היתר חדש על פי תנאיה המבוקשים. העותרת הפרה את תנאי ההיתר הקודם שלה וגילתה זלזול כלפי פקידי המשיב. עם זאת, בית המשפט ציין כי על המשיבה לשקול את בקשת העותרת לחידוש רישיונה, בהתחשב בעסק הקיים ובתרומתו למשק, וכן לשקול מחדש התרת שימוש ב"מודם". העתירות נדחו, והעותר חויב לכסות את הוצאות המשיב. פסק דינו של השופט אשר נתמך על ידי השופטים עציוני ובכור.