מ"ת 17932-09-11

תקציר

השופט ר' שפירא מצא כי הראיות שהוצגו נגד המבקש קבילות ודי בהן כדי להרשיעו באישומים המיוחסים לו. מרבית הטענות שהציגה סנגורו של המבקש נדחו, שכן הן מתייחסות לתיק העיקרי או שכבר הוכרעו. השופט קיבל את הגדרת התביעה את זיהוי המבקש באמצעות האזנות סתר כראיה רלוונטית וקבילה. באשר לתלונתו של המבקש על הוספה לכתב אישום קיים, הסכים השופט עם פסק הדין הקודם כי הדבר נעשה כדין וביעילות בהתחשב בפרשה המשותפת ובתשתית העובדתית. השופט הכיר בחובתו של התובע לשתף את ההגנה בפרטים עובדתיים חדשים, אך קבע כי במקרה זה הפרטים נמסרו באותו יום שבו התגלו, ולכן התביעה פעלה כראוי. לגופו של עניין, קבע השופט כי הראיות לכאורה, ובפרט שיחות האזנות הסתר, מצביעות על מעורבותו של המבקש בקשירת קשר לגניבת כלי רכב ותיווכו לאחר מכן במכירת הסחורה הגנובה. עם זאת, השופטת הבהירה כי שידולו של המבקש לביצוע הגניבה לא היה ברור, אם כי עדיין ניתן לייחס לו את מעורבותו בשוד על בסיס דוקטרינת ההוצאה להורג המשותפת. השופט שקל את עברו הפלילי של המבקש ואת אופי העבירות, וקבע כי הן מסוכנות ומצביעות על סיכון גבוה לעבירה חוזרת. גם האמון ביכולתו של המבקש לעמוד בתנאי השחרור היה לקוי. משכך, הורה השופט על המשך מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, ודחה את הבקשה לעיון חוזר. ההחלטה התקבלה בהיעדרו של המבקש עקב תקלה, אך בנוכחות בא כוחו.