ע"א 6485/18

תקציר

במקרה זה ערערה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא פסק פיצויים לנפגע עבירה, למרות שגזר על המשיבים עונשי מאסר. בית המשפט המחוזי טען כי בשל הנזקים הנפשיים והגופניים המשמעותיים להם תבע הנפגע, יש צורך בהליך אזרחי כדי להעריך כראוי את הפיצוי. עם זאת, בית המשפט העליון הפריך זאת, והדגיש כי לפיצוי פלילי מאפיינים ייחודיים הנבדלים מפיצויים אזרחיים. פיצוי פלילי משמש כאמצעי ענישה ויכול לספק סעד מהיר לקורבנות ללא ההוכחה המקיפה הנדרשת בתיקים אזרחיים. השופט הנדל ציין כי המחוקק התכוון לפיצוי פלילי כסיוע עיקרי לנפגעים, מבלי להחליף תביעות אזרחיות פוטנציאליות. בית המשפט מתח ביקורת על עמדת בית המשפט המחוזי, וקבע כי היא חותרת תחת תכלית הפיצוי הפלילי בכך שהיא מטילה מגבלה נתפסת כאשר הנזק משמעותי. בנוסף, דן בית המשפט בסיווגים פרוצדורליים, וטען כי יש לראות בערעורי המדינה הנוגעים לפיצויים ערעורים פליליים על מנת לשמור על תקינות ההליך הפלילי. ההחלטה הייתה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי להעריך מחדש את גובה הפיצוי בהתאם להנמקת בית המשפט העליון, מבלי לחוות דעה על סכום הפיצוי. גישה זו מבטיחה פיצוי ראשוני לקורבנות תוך מתן אפשרות לתביעות אזרחיות נוספות במידת הצורך, תוך שמירה על כך שהקורבנות לא צריכים להמשיך בהתדיינות משפטית נוספת שלא לצורך.