עת"מ 30902-03-21
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
העתירה, המבקשת לחייב את המשיבים לרשום את נישואיהם של מספר זוגות שנישאו באמצעות טקס וידאו קונפרנס שערך רב ביוטה, ארצות הברית, התקבלה. בית המשפט קבע כי יש לרשום את הנישואין, תוך אימוץ ההנמקה בפרשת בריל, שעסקה במצב דומה. בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי הנישואין נערכו בישראל ולכן לא ניתן לרשמם, וכן את טענותיהם בדבר סמכות מקומית וצירוף עותרים מרובים. בית המשפט מצא טענות אלה חסרות שחר, והדגיש כי ההחלטות בעניין בריל חלות על העתירה הנוכחית. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי פסיקתו חלה רק על הרישום הרשמי של הנישואין, ולא על תוקפם המהותי, הנופל תחת דינם האישי של בני הזוג. מאחר שהמשיבים לא שקלו חסמים משפטיים פוטנציאליים אחרים לרישום הנישואין בדחייתם, הורה להם בית המשפט לעשות כן באופן פרטני עבור כל זוג. עוד נקבע בהחלטה כי זוגות שטרם הגישו בקשה לרישום נישואין לא יקבלו סעד. לבסוף הורה בית המשפט למשיבים לכסות את הוצאות העותרים וקבע את הסכום על 20,000 ₪.
עת"מ 30902-03-21 חדו"ש - לחופש דת ושוויון נ' רשות ההגירה והאוכלוסין, מנהלי (28.9.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.