ת"א 47819-12-21

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים בתביעה הראשונה פרסמו שתי כתבות מכפישות על התובע. מהכתבות השתמע כי התובע הפיק תועלת פסולה מבחירתו של אחיו לראשות עיריית רמת גן. הכתבה הראשונה עסקה בנכס ברחוב מלכי הצדק, שלתובע היה אינטרס כלכלי מהותי בו. בית המשפט מצא כי לנתבעים עומדת הגנת עיתונות אחראית בנוגע לכתבה זו, שכן הם פנו לעירייה ולתובע ניתנה הזדמנות להגיב לפני פרסום הכתבה. בכתבה השנייה הוזכרה שותפותו העסקית הנטענת של התובע עם שני אנשים, ח.ח. מתן וששון, בנכס ברחוב ז'בוטינסקי. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא פעלו בתום לב משום שלא בחנו מספיק את המידע ולא העניקו לתובע זכות תגובה בטרם פרסום כתבה זו. עם זאת, בית המשפט שקל את אמונתו של הכתב באמיתות הדברים ואת אופיו המצומצם של הנזק שגרמה הכתבה. לגבי התביעה השנייה טען התובע כי אביהוא, חבר מועצת עיריית רמת גן, השמיץ אותו בכך ששיתף את הכתבות בעמוד הפייסבוק שלו. בית המשפט קבע כי רק הכתבה השנייה מהווה לשון הרע, אך לאביהו הייתה הגנת תום לב וחובה משפטית לחלוק אותה במסגרת תפקידו כחבר מועצת העירייה. כמו כן, בית המשפט קבע כי פרסום הכתבה על ידי אביהו היה סביר ומידתי. מבחינת הפיצוי, בית המשפט פסק לתובע 25,000 ₪ בתביעה הראשונה. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורכי דין בשתי התביעות, שהסתכמו בכ-25,000 ₪ כל אחת. בית המשפט ביקש לאזן בין הנזק המוגבל שגרמו המאמרים לבין תפקידה החשוב של העיתונות בחברה דמוקרטית.