בע"מ 3411/22

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת רשות הערעור בעניין בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ובית המשפט המחוזי מבוא התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטות שהתקבלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט ש' אופק) ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' שילה). סוגיות הליבה נוגעות למשמורת והסדרי שהייה של קטין שנולד בשנת 2017, סכסוכים פרוצדורליים על טיפול במסמכי ראיות והערכות מומחים. המבקש מבקש לערער על החלטות פרוצדורליות המשפיעות על ניהול הראיות, מעורבות המומחים והשימוש בתיעוד רפואי. עקרונות משפטיים וניתוח א. אמות מידה למתן רשות ערעור והיקף הביקורת - על בקשת רשות הערעור חלה תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מגבילה את התערבות הערעור למקרים שבהם הערעור מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר נראה כי עיוות דין קרוב. - עמדת הרשות השופטת מדגישה איפוק, ומסתייגת מהתערבות בנסיבות חריגות הכרוכות בעקרונות משפטיים משמעותיים, פגמים פרוצדורליים המשפיעים על זכויות מהותיות או טעויות המערערות את שלמות ההליך השיפוטי. ב. שיקולי שיפוט ושיקול דעת - הערכת בית המשפט המחוזי מדגישה כי פסיקות פרוצדורליות, במיוחד אלה הנוגעות לניהול ראיות והערכות מומחים, נופלות בדרך כלל בשיקול דעת שיפוטי. - התערבות בעניינים כאלה היא נדירה ומותרת רק כאשר מזוהה פגם מהותי לשלמות התיק. - החידוש המשפטי כאן הוא האישור המחודש של חשיבותו של שיקול הדעת השיפוטי בפסיקות פרוצדורליות וראייתיות, תוך הדגשת תפקידן המוגבל של ערכאות הערעור אלא אם כן טעויות פרוצדורליות מאיימות על הצדק המהותי. ג. החלטת בית המשפט וחידושים משפטיים - בית המשפט לערעורים ביסס בצדק את סירובו להעניק רשות בהיעדר שאלה משפטית עקרונית ובהיקף הצר של ביקורת הערעור על החלטות פרוצדורליות. - יש לציין כי בית המשפט מסתמך על פסיקה מבוססת (תוך התייחסות לפסיקה קודמת, למשל, ע"א 2315/13 שוקר נ' INSPECTS LTD) המדגישה את חוסר הרצון להתערב בשיקול הדעת הפרוצדורלי בהיעדר פגמים ברורים. - ההחלטה מדגישה את עקרון הריסון השיפוטי, ומדגישה כי מחלוקות פרוצדורליות - כגון קבילות מסמכים או מינוי מומחה - נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, אלא אם כן קיימות ראיות להתנהגות שרירותית או קפריזית. ד. סוגיות פרוצדורליות וראייתיות - הטענה הפרוצדורלית המרכזית נוגעת לשיקול דעתו של בית המשפט בטיפול במסמכים שהוגשו על ידי המשיב ומינוי מומחה בית המשפט לבדיקת ראיות חדשות. - פסק הדין של ערכאת הערעור מצביע על כך שנושאים אלה נוהלו על פי הגינות דיונית ואמות מידה שיפוטיות. - היבט חדשני הוא האישור שבתי המשפט לערעורים לא צריכים להתערב בהחלטות פרוצדורליות אלא אם כן ניכרת פגיעה בזכויות מהותיות או בהגינות פרוצדורלית, מה שמחזק את דוקטרינת ההתערבות המוגבלת בערעור. ה. השפעת ההחלטה - פסק הדין מבהיר כי פסיקות פרוצדורליות, כולל אלה העוסקות בראיות וביקורת מומחים, מבודדות בדרך כלל מביקורת ערעור כדי לשמור על יעילות שיפוטית ולכבד את שיקול הדעת התפעולי של בית המשפט קמא. - הוא מדגיש כי יש לשמור את ביקורת הערעור על עניינים פרוצדורליים לתרחישים שבהם טעויות פרוצדורליות מאיימות על הוגנות ההליך כולו, ולא רק חילוקי דעות עובדתיים או חילוקי דעות פרוצדורליים שאינם פוגעים בזכויות המהותיות הכרוכות בכך. מסקנה לסיכום, סירובה של ערכאת הערעור להעניק רשות ערעור מדגיש עיקרון משפטי בסיסי: ערכאות הערעור אינן ששות להתערב בפסיקות פרוצדורליות המתקבלות במסגרת שיקול הדעת השיפוטי אלא אם כן הוכח פגם משפטי או פרוצדורלי מהותי. בית המשפט שב ומאשר את חשיבות ההגינות הפרוצדורלית ואת תפקיד שיקול הדעת של בית המשפט בניהול ראיות והערכת מומחים, ומסמן אישור חשוב של ריסון שיפוטי ויושרה פרוצדורלית. ניתוח זה מדגיש את העליונות המשפטית של שיקול הדעת הפרוצדורלי ואת הנסיבות המוגבלות המאפשרות התערבות בערעור, תוך יישור קו עם הפסיקה והעקרונות המשפטיים המקובלים, ומאשר מחדש את החידוש המשפטי של ביקורת ערעור מרוסנת בעניינים פרוצדורליים בהליכים בדיני משפחה.