עת"מ 41665-06-23

תקציר

השאלה המרכזית הייתה האם הגשת העותרת מהווה הצעה אחת עם שתי חלופות או שתי הצעות נפרדות. בית המשפט קבע כי מדובר בכך, ולפיכך החלטת המשיב לדחות את העתירה בנימוק של הגשת הצעות מרובות הייתה כדין. הסיבה לכך היא שהגשת הצעות מרובות מעניקה למועמד יתרון בלתי הוגן על פני המתחרים, ומשפיעה על שוויון התחרות. בית המשפט מצא כי הגשת העותר, בהיותה שתי הצעות נפרדות, העניקה להן יתרון בלתי הוגן והפרה של עקרון השוויון. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענת העותרת כי מדובר בהצעה אחת עם שתי חלופות, התוצאה הייתה זהה. ההצעה עדיין תיפסל משום שהצעת חלופות מרובות במכרז, אלא אם כן הותרה במפורש, אסורה. זאת על מנת להבטיח מגרש משחקים מאוזן בין המציעים. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הרשות. לפיכך, ההחלטה לדחות את העתירה עומדת בעינה, צו הביניים מוסר, ועל העותר לשאת בהוצאות המשיב, בסך 30,000 ₪.