ע"א 588/81

תקציר

החלטת בית המשפט העליון התייחסה לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין נכסי העיזבון של המנוח יצחק יהלום, שיורשיו היו שנויים במחלוקת על חלקות קרקע מסוימות. יצחק, חקלאי מטולה, השאיר אחריו תזכיר שהעניק לנכדו, המשיב מס' 2, חלקת מטעים. למרות שהמסמך הצביע על רצון להעניק את הקרקע במתנה, בית המשפט קבע כי מדובר בחובה לבצע עסקה ולא בהעברת בעלות על הסף, שכן הרישום הנדרש על פי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לא הושלם. לפיכך, הנכד היה זכאי לכך שהבעלות תועבר על ידי היורשים. חלקה אחרת, "קנטרה", עסקה בבניין בו התגוררה המשיבה מס' 1, בתו של המנוח, ונמסרה לה בתנאי שלא תמכור ללא רשותו של המנוח. המשיבה מס' 1 השקיעה רבות בשיפוץ המבנה, ובית המשפט קבע כי היא מחזיקה ברישיון בלתי חוזר להשתמש בו ולאכלס אותו, אם כי הבעלות לא הועברה. לגבי "אדמות החולה", קרקע שהוחכרה ממינהל מקרקעי ישראל, החליט בית המשפט כי זכות החכירה אינה עוברת לכל היורשים בשל היותה של המשיבה מס' 1 המועסקת היחידה בחקלאות במשפחה, ובכך הוחזקה זכויותיה במקרקעין אלה. לבסוף, באשר ל"חלקת עצי השזיף", בה נטעו המשיבה מס' 1 ובעלה עצים בהיתר, נפסק כי היא חלק מהעיזבון, שכן הכוונה מרמזת שלא ניתן רישיון בלתי חוזר. לפיכך, הערעור נדחה בחלקו, תוך שינוי פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר להבהרת הבנות אלה, מבלי שניתן צו הוצאות.